Page 3 - סיפור סוללה א
P. 3
ב-6 לאוקטובר 1973, במוצאי יום הכיפורים, נקראנו להתגייס למלחמה קשה. יצאנו מבתי הכנסת ועלינו באוטובוסים במקומות מפגש בכל הארץ. לא ידענו לאן אנחנו הולכים. הגענו למחנה צריפין להצתייד במחסני החרום. הייתה המולה ואנדרלמוסיה נוראית. יצאנו לדרך באוטובוסים רק ביום שני, ב-8 לאוקטובר. המלחמה כבר התחילה ואנחנו תקועיןם בצירים אין סופיים בסיני. הגענו אחרי שעות ארוכות לאזור המיתלה, נשארנו שם לילה נוסף. החליטו לפצל את סוללה א׳ מהגדוד, ועוד יום עברנו בדרכים לכיוון רפידים ומשם לטסה. עבר עוד יום באוטובוסים בלי שירינו פגז אחד. המלחמה בעיצומה ואנחנו עוד בדרכים. ב-9 סוף סוף התמקמנו לעמדת ירי. תפקידנו היה להפגיז את המוצבים שלנו בפגזים שמתפוצצים באוויר כ-20 מטר מעל המוצב ומרחיק את המצרים להיכנס לתוכם. ירינו בקצב מטורף עד שהתחמושת אזלה. לצערנו הפסקנו את הירי והמוצבים נכבשו אחד אחד. ב-13.10.1973 המצרים הצליחו לאתר אותנו והפגיזו את הסוללה על התחמושת הרבה שהגיעה אלינו בלילה הקודם.
3
