Page 63 - סיפור סוללה א
P. 63
האנדרטה שהחובש לביא צרפתי הקים מחלקים שרופים של הסוללה
סוללה א׳ נמחקה מסדר הכוחות הצה״לי עד שחייליה קיבלו תותחים חדשים, חצו את התעלה במסגרת אוגדה 252 והגיעו עד הקילומטר ה־101. ״באחת ההפוגות חזרתי לעמדה הקודמת של הסוללה שלנו״, מספר החובש צרפתי. ״נערכו שם חיפושים אחרי שרידי הנעדרים והתותחים השרופים עדיין ניצבו במקום. אספתי כמה גרוטאות והקמתי אנדרטה על הכביש. לאחר הסכם השלום ולקראת פינוי סיני המצרים החזירו לנו את האנדרטה, ומאז היא לא הוצבה בשום מקום״.
בני קימרון: עיתונאי ידיעות אחרונות
וכך זה נגמר
המחסור בתחמושת נבע ממדיניות הממשל האמריקאי. בנושא רכבת הסיוע האווירית הציגה ארצות-הברית, ביומיים הראשונים למלחמה, פרופיל נמוך. הסיבה לכך הייתה שאיש מאנשי הממשל האמריקאי לא האמין שמלחמת יום הכיפורים תהיה שונה ממלחמת ששת הימים. כך סברו האמריקאים, ולכן הם לא הכירו בדחיפות ההכרחית למשלוח האספקה תוך כדי המלחמה. האמריקאים היו בטוחים שאנו מגזימים. רק ביום השלישי למלחמה הבינו האמריקאים שאנו באמת צועקים מכאב. הם ראו את רשימת הציוד ואמצעי הלחימה שאבדו לנו - מטוסים, טנקים וכו׳, ובאותו יום העביר ניקסון באמצעות קיסינג׳ר את הבטחתו הראשונה לאספקת כל הציוד שאבד.
63
שמחה דיניץ, מתוך ויקיפדיה
