Page 9 - התלתלים שלי
P. 9
עכשיו מחייכות ותופסות את הראש ואומרות: לאאאאא... כי רובכן עברתן את זה מתי שהוא וחוץ מהסבל הפיזי והנפשי בניסיון לסרק את התלתלים על יבש ולהרגיע אותם המראה שלאחר מכן נראה כמו פטריית עשן שלאחר הפצצה אטומית, הסבתות כמובן מרוצות ולא ממש משנה להן מה הילדה עברה ומה שהכי חשוב להן זה העיקר שהילדה הסתרקה. התמזל מזלי ובמספרה שעבדתי בה לא עשו הרבה החלקות וגם לא סירקו תלתלים על יבש, אכן הייתה זו מספרה רגילה שלכל לקוחה עושים פן בסוף התספורת ומראים לה את התספורת היפה כשהשיער מוחלק. בנוסף לפן עשינו גם פתיחות תלתלים שזה מעין תהליך דמוי החלקת שיער אך עדין יותר. בכל אופן לא אהבתי את סוג העבודות הללו ובמהלך השנים שיחררתי את עצמי מהן והתמקדתי בתספורות וגוונים בלבד. הרעמה המתולתלת שלי בתור ספר צעיר התחילה לגדול וגם הפעם לא קלטתי את הקטע והתפללתי ימים
ולילות שאולי הפעם יצמח לי שיער אחר מזה שהיה לי בגיל שש עשרה. היה לי שיער מלא ומטורף שהלך והתעצם מיום ליום ואני בחוסר מודעות מוחלט ובמחשבה מוטעית שהפעם אצליח לרסן אותו המשכתי לשים עליו טונות של חומרים והדבקתי אותו לראש. אני זוכר את ההתעסקות האין סופית בשיער ואת כמות הזמן והאנרגיה שהשקעתי בלנסות לשלוט בו ולרסן אותו במקום לשחרר ולתת לו לגדול להיות מי שהוא באמת.. בנוסף לכל גם עבדתי במספרה כך שכל החומרים והזמן היו לרשותי וזה בהחלט היה לרעתי כי התחלתי לעשות פתיחות תלתלים לעצמי וגם שיכנעתי את כל החברים המתולתלים שלי לעשות כמוני, היינו יושבים שעות עם החומרים האגרסיביים והמסוכנים הללו עד שהקרקפת הייתה בוערת לנו ועדיין לא קלטתי את הנזק הבלתי הפיך שאני גורם לעצמי ולסובבים אותי. בלילות הייתי אוסף חזק את השיער ומורח ג'ל על מנת שלא יזוז וקם בבוקר עם כאבי ראש ושיער קרש, מעניין שבמשך שנים התנהלתי כך ופשוט לא הפנמתי שהשיער לא הולך להשתנות. בכל פעם שניסיתי להחליק ולהרגיע
9
´
