Page 23 - סיפור סוללה א
P. 23
עמדות ירי...
הייתי בצוות 3 של קליינר והיינו צמודים לכביש – היו בצוות כחמישה-עשר איש. ירינו מאות פגזים ביום, בקצב מטורף – בדיעבד למדתי שירינו על המוצבים שלנו, שלאורך התעלה, כדי להגן מפני פלישת המצרים למוצבים הנצורים. בלילות ירינו פגז אחד לשעה. כסגן של קליינר היו מעירים אותי והייתי קורא״ ״אש!״ וחוזר לישון. בעיקר הייתי אחראי לארגון צוות הקרקע להכין את הפגז, המאוד כבד, ואת החנ״ה. בנוסף השחלתי את המרעום על הפגז. לפעמים השחלנו כאלה שמתפוצצים על ידי כיול בגובה מסוים מעל המטרה. למיטב זכרוני, על התותח היו מפקד הצוות קליינר, שמש יום טוב מקיבוץ זיקים - מספר אחת, ברוטציה עם בן גרעין, גיל בן צבי ז״ל, שמואל שמאי מקיבוץ סאסא, ַּכוון, וישראל נידרמן מספר שתיים. בסוללה היו עוד חברי גרעין - האוורד כץ ז״ל, דן טאקר ז״ל, ראובן טרובין והלל סלומון. בשלב מסוים הלל הצטרף לסוללה 203 מ״מ, שהיו קרובים יותר לתעלה - אחר כך הוא חזר אלינו. בימים הראשונים למלחמה, היינו בכוננות גבוהה נגד קומנדו
מצרי שנחת באזור, ובלילות שמרנו מסביב לסוללה. הקע״ת ברקו מינה את הנח״לאים שאומנו בחיל רגלים למשימה - כאילו היינו מנוסים במארבי לילה. לא פעם דמיינו דמויות מתקרבות בחשיכה.
שיירה במדבר...
23
