Page 5 - סיפור סוללה א
P. 5
ב-6 לאוקטובר 1973, במוצאי יום הכיפורים, נקראנו להתגייס למלחמה קשה.
יצאנו מבתי הכנסת ועלינו באוטובוסים במקומות מפגש בכל הארץ. לא ידענו לאן אנחנו הולכים. הגענו למחנה צריפין להצטייד במחסני החרום. הייתה המולה נוראית. יצאנו לדרך באוטובוסים רק ביום שני, ב-8 לאוקטובר. המלחמה כבר החלה ואנחנו תקועים בצירים אין סופיים בסיני. הגענו אחרי שעות ארוכות לאזור המיתלה, נשארנו שם לילה נוסף. החליטו לפצל את סוללה א׳ מהגדוד, ועוד יום עברנו באוטובוסים לכיוון רפידים ומשם לטסה, בלי שירינו פגז אחד. המלחמה בעיצומה ואנחנו עוד בדרכים. סוף סוף התמקמנו לעמדת ירי. תפקידנו היה להפגיז את המוצבים שלנו בפגזים שמתפוצצים באוויר כ-20 מטר מעל הקרקע, ומרחיק את
המצרים להיכנס לתוך המוצב. ירינו בקצב מטורף עד שהתחמושת אזלה. לצערנו הפסקנו את הירי והמוצבים נכבשו אחד אחד. ב-13.10.1973 המצרים הצליחו לאתר אותנו והפגיזו את הסוללה במטוסים עיראקים על התחמושת הרבה שהגיעה אלינו בלילה הקודם.
5
