Page 54 - סיפור סוללה א
P. 54
שלב הבלימה
מתוך ויקיפדיה
ההתקפה המצרית במלחמה החלה ב-6 באוקטובר 1973, מספר דקות לפני השעה 14:00. אז פתחה הארטילריה המצרית בהרעשה מכינה של עמדות צה״ל, שלאחריה החלה צליחת התעלה. באותה עת כבר פתחה הארטילריה הישראלית באש. בשעות הבאות ירתה לעבר הכוחות המצריים הצולחים, לסיוע למעוזים על גדת התעלה שהותקפו, וכן לסיוע לגדודי
הטנקים שיצאו מול המצרים הצולחים. סוללות גדוד 403 ובית הספר לתותחנות הגיעו לעמדותיהן רק עם ערב.
העיכוב בהגעת גדודי הארטילריה הביא לכך שב-7 וב-8 באוקטובר עמדו לרשות כוחות הקרקע בסיני קני סיוע מעטים. כתוצאה מכך - ולמרות שמפקד אוגדה 162 האלוף אדן התריע שלוש פעמים שאין לו סיוע ארטילרי - יצאה לפועל התקפת הנגד של אוגדתו ב-8 באוקטובר ללא סיוע ארטילרי של ממש. היה זה בניגוד לתוכנית המקורית של התקפת
הנגד, והמחסור בסיוע ארטילרי היה בין הגורמים שהביאו לכשלונה.
ב-11 באוקטובר נערך מבצע פונטיאק. במסגרתו נחת באמצעות שני מסוקים כוח משולב של תותחנים וחיילי סיירת מטכ״ל בג״בל עתקה שבגדה המערבית של תעלת סואץ, בקרבת העיר סואץ. הם הפעילו שני תותחי 105 מילימטר מדגם M-102 וירו 90 פגזים לעבר מפקדת הארמייה השלישית המצרית ומטרה נוספת לידה.
בימי הבלימה נוצר מחסור בתחמושת ארטילרית בחלק מהיחידות. חריף במיוחד היה המחסור בתחמושת לתותחי ה-175 מילימטר, שירו בקצב גבוה מכפי שנצפה במקור. ב-10 באוקטובר הם הצטוו לעצור את פעולתם ולירות רק באישור פיקוד הדרום. ב-17 באוקטובר אזלה תחמושת זו. בעקבות זאת היה הכרח להחליף את קני התותחים בקנים בקוטר של 203 מילימטר (M-110). אלו ירו פגזים כבדים יותר אך לטווח קצר יותר. בעיה נוספת שהכבידה על יחידות
האש הייתה אחזקה לקויה של ציודם במחסני החירום, שגרמה להשבתת חלק מהם.
לעבר גדודי הארטילריה בחזית נורתה אש ארטילרית מצרית רבה (אש נגד סוללות - נ״ס). היא הכבידה על פעולתם, גרמה לאבדות ואילצה את הגדודים להחליף עמדות. גם מטוסי אויב הטרידו את התותחנים. ב-13 באוקטובר תקפו שני מטוסים עיראקים סוללה של גדוד 329 בגזרה המרכזית. הם השמידו תותח אחד וגרמו להתפוצצות רכב התחמושת
שלו. באירוע נהרגו ארבעה חיילים וביניהם מפקד הסוללה, נפצעו חיילים רבים והסוללה הושבתה בעקבותיו.
מטוס הנטר, מסוג המטוסים שתקפו אותנו צילומים: אבנר קרוייס במוזיאון בלונדון
54
