Page 19 - קטלוג משא יום הכיפורים 1973
P. 19
ביצירתו של דויד יסעור (גיטלר), שהיה מפקד טנק בגדוד 53, החיילים הולכים אל גורלם בטור ונכנסים בזה אחר זה למטחנת בשר ישנה, רמז לגורלם שנחרץ. שרידיהם נאספים בקסדת פלדה ישנה וחלודה. ביצירתו של דן רפפורט, סמג”ד חימוש באוגדת הצנחנים 96, נראית דמות ברונזה של תרנגול שחוט, שלשונו יוצאת מגרונו כמו בזעקה נוראה, שאינה מצריכה הסבר. אליהו אלקרס, לוחם חטיבה 16 שנפל בשבי במעוז “מצמד”, פיסל שתי כפות ידיים כבולות בכבל חשמלי, ביטוי מרגש לחוסר האונים בשבי. משה שוחט, לוחם בגדוד 88 (“הדב הלבן”), יצר ראש אדם עשוי ברונזה, סדוק לכול אורכו, שכותרתו “אדם ושברו”. שוחט השתתף בקרב הקשה ומרובה הנפגעים באזור הכפר המצרי סרפאום בגזרה המרכזית. זאב פלק ז”ל, אביו של שאול פלק ז”ל, שהוגדר כנעדר חודשים ארוכים, צייר ציור שמן, שכותרתו “נעדרים”, ובו עקבות זחל טנק, שעליהן שתי קסדות, דיסקיות ופרח צבעוני. אמנון שרון, שהיה שבוי בדמשק וסבל מפוסט-טראומה, הציג דמות תלת-ממדית בוהה עם עיניים שואלות, אחת מני רבות שראה בדמיונו. קובי לפיד, חניך בקורס
קציני שריון, שלחם ב”חווה הסינית”, תעד קרב לילה אכזרי, שבו טנקי אויב עולים באש.
19
מלחמה קשה, כמו שהייתה מלחמת יום הכיפורים, היא נקודת מפנה בחייו של כל מי שנטל בה חלק. כל מי שיצא חי מן המלחמה, פצוע, פגום או שלם בגופו, לא שכח ולא ישכח אותה כל חייו. תערוכה היא מטבע הדברים רק קצה הקרחון של ביטוי המלחמה לאחר מכן.
התערוכה הוכיחה את היכולת לגייס את הכוחות הגנוזים שמתגלים באדם בשעה שאין לו ברירה אלא להילחם על חייו, חיי משפחתו ועמו.
אל"ם (במיל') שאול נגר
