Page 74 - קטלוג משא יום הכיפורים 1973
P. 74
מנוס לביאה ואורי במלחמת יום הכיפורים שירת אורי כסמג"ד, גדוד תותחנים 405, ולחם ברמת הגולן ובמובלעת הסורית.
לביאה ואורי מנוס נולדו ב-1941 בקיבוץ מעיין צבי. לביאה עסקה בפיסול כבר מגיל 12, השתלמה בלימודי קדרות, פיסול וציור ב"מכון לאמנות" בבת-ים אצל יעקב אפשטיין, ב"מכון אבני" אצל האמנים ויקטור חלבני וגדליה בן-צבי, והשתלמה אצל אליהו גת ואלקלעי. לביאה נשלחה ללימודי גננות ושתלנות, אותם מיזגה באופן מקורי ביצירתה האמנותית. אורי השתלב כחלק פעיל
בעבודותיה, כשהוא כורך ביצירותיה את ניסיונו בעבודת מתכת כמסגר בקיבוץ. שיתוף הפעולה בין בני הזוג – האמנית ואיש הצבא – נרקם והתעצם במהלך השנים, והפך למחוייבות הדדית ַּב ְקרב נגד השיכחה באמצעות האמנות. שניהם חדורי תחושת שליחות במאמץ משותף להנצחת זיכרם של הנופלים, לחיזוק הקשר בין משפחות הנופלים לבין הלוחמים החיים, ללימוד מורשת הקרב ולסיפורי הלוחמים.
דגם לאנדרטה, ברזל, 2008, 18/85/15 ג’יפ 370, קולאז’, 1998, 65/80
בפעולתה האמנותית היא, כלביאה, מפרקת דימויים ואלמנטים חומריים ומרכיבה מהם זירות קרב מטאפוריות, שנגזרות מאווירת הקרבות בהן השתתף אורי. במקביל להקמת פינות זיכרון בית-ספריות, תיכנון ועיצוב פסלי חוצות ואנדרטאות – קולקטיביות ופרטניות – ברחבי הארץ, הציגה מנוס 18 תערוכות יחיד בארץ ובעולם, והשתתפה ב-56 תערוכות קבוצתיות. בשנת 1980 קיבלה
את פרס "קרן שרת לאמנים צעירים".
בתערוכה "1973 – יומן משא" מוצגים האסמבלאז' 'אש פורצת מתוך גדרות', ועבודת קולאז' 'ג'יפ 370', שמתארת את הקמת אנדרטת הג'יפ בצומת המפלים בגולן. אנדרטה זו החלה כגל-עד ספונטני שהקים אורי בזמן אמת, כשמצא את ג'יפ 370 נטוש ושרוף בשדה הקרב, וחרט את שמות חייליו אבי ויואל על אחת מדלתותיו. ב-1998, שולבו, על פי בחירתה של לביאה, אבני בזלת לצידי הג'יפ. עץ הצפצפה שבתערוכה הוא פיסה מהדגם הכולל של אתר ההנצחה לגדוד 405, שהוקם על-ידי השניים בגבעת אורחה ב-2008.
74
לביאה ואורי מנוס
