Page 12 - יוסי שדה 4.8.23 אינטר
P. 12
19-2-2011
אבי אתגר - על נישואין וספונטניות
אתה יודע, אבי, איך ניקרא דוד בערבית? בצדק אתה שואל- דוד מצד האבא או מצד האמא? ואיך ניקראת אשתו של הדוד, בעברית? ובערבית? יש כאלי, ויש עאמי, ויש מרת כאלי ומרת עאמי. מי שלא נולדה דודה, בערבית, לעולם לא תיהיה דודה, רק אשת הדוד. אין טרנספורמציה, ואין מטמורפוזה- רק קירבת דם קובעת אם אתה דוד או דודה. והילדים- ילדים של בעלה של הדודה שלי- כי הוא רק התחתן עם הדודה- ולא נהפך לדוד. עד הנה – השכלה כללית. אז אני רוצה לספר לך על הנישואין של כאלי מאיר, זה שבגדדים קוראים אותו מיאיר. את יודע מה הקירבה שלי לכאלי מיאיר? בדיוק, הוא האח של האמא שלי, וכמובן, הבן של הסבא שלי. כאלי מיאיר התחתן בהפתעה- לא כזאת שהילד התל אביבי עושה להוריו, בטלפון מפאלו אלטו- אבא! אמא! יש לי בשבילכם סופריזה! התחתנתי אתמול- היא לא כל כך מדברת עיברית, היא לא כל כך יהודיה, היא לא כל כך לבנה, וכו’. לא, לא. ההפתעה היתה של כאלי מיאיר עצמו. כלומר, כאלי מיאיר לא ידע שהוא הולך לחתונה של עצמו- כי באמת זאת היתה חתונה של מישהו אחר. כיצד? כאלי מיאיר הוזמן עם אבא שלו, יחזקאל יהודה, שהיה הסבא שלי, לחתונה של כאתון, בת השכנים, והיתה שמחה גדולה. בלב האירוע, התעוררה בעיה קטנה - החתן המיועד, נעלם. התברר אחר כך, שתפס פחד, מוצדק, מנישואין, והלך והתחבא מתחת לאחת המיטות בבית- ולא מצאו אותו. חיפשו ולא מצאו. עכשיו, כפי שידוע לך, אבי, חתונה בלי חתן זה די קשה. חייבים שני צדדים. היום יש, אמנם חתונה עם שני חתנים, או שתי כלות- אבל עם כלה אחת זה לא הולך- אפילו אם זאת כאתון. סבא שלי, יחזקאל יהודה, הסתודד עם אבי הכלה. “עובדיה”, הוא אמר לו, “מוכרחים היום לחתן את כתון. אם ישמעו שהחתן שלה ברח באמצע החתונה- מי בבגדד יבוא להיתחתן איתה? מי יסכים לקחת יד שניה, גם זה בקושי?”. “טוב מה נעשה”, ענה עובדיה. “עכשיו קצת מאוחר, אז איפה אלך לחפש חתן בשעה כזו?”. “או!” אמר הסבא, “אנחנו, עובדיה, אתה ואני, מכירים לא מהיום, וגם מיאיר
12
