Page 59 - יוסי שדה 4.8.23 אינטר
P. 59
26-3-2011
אבי אתגר - סיפורי הטלפון
כשניפרדנו, היו לך בעיות עם הטלפון- נו? מפעם לפעם אתה ניתקל בשיחות מוזרות בטלפון. היום, אין ילד שאנחנו מכירים, שאין לו טלפון בבית. אבל, היה זמן- שלרוב האנשים לא היה טלפון בבית, ובאו אנשים לשכן שיש לו טלפון- לטלפן. אין סוף סיפורים על הטלפון מבית המירקחת השכונתית, או מהמכולת, לדוד בחיפה, או לסבתא בכפר סבא. לא לדבר על מודעת שידוכים, של בחורה צעירה, עם דירת שלשה חדרים והול מואר, עם טלפון. מי לא ירוץ להיתחתן איתה? לנו היה, בירושלים, טלפון. חלק מהשכנים היו באים לטלפן, או לקבל טלפון. אני חושד שחלק מהמבקרים לא באו בשביל לטלפן, אלא רצו לאכול קצת קובה- להעביר את הטעם של התרנגולת והפודינג שאכלו בבית, אבל זאת אופרה אחרת. היה לנו שכן בקומה ג’, אדון שפירא, עובד סוציאלי, שמפעם לפעם היו מטלפנים אליו ממשרד הסעד בעניני עבודתו, ואנחנו היינו עולים לקרוא לו. להשלמת התמונה, שם המישפחה שלנו היה סעד, ושר הסעד, בממשלה, באותה עת, היה משה חיים שפירא. עכשיו- קומדיה של טעויות- טלפון- מבקשים לדבר עם כבוד השר- אני עונה- זאת טעות, אין כאן שר. טלפון נוסף- אפשר לדבר עם מר שפירא ממשרד הסעד? בהחלט, אני עונה, מיד. עליתי לקרוא, כהרגלי, לשפירא. הוא היקשיב בנימוס רב, ואמר מפעם לפעם-כן, כן, כן, ואז אמר להם משפט אחד - אני לא השר שפירא, אני שפירא מקומה ג’. היסתובב אלי ושאל- למה הם כועסים? שאלתי- מה הם אמרו לך? והוא סיפר, שאמרו לו שיש תורם גדול וחשוב מחו”ל, שמבקש לתרום סכום כסף ניכבד, והוא מבקש להיפגש עם אישיות בכירה, רצוי שר בממשלה, עד הנה אמר שפירא-כן, כן, כן, בהחלט. אבל, כששאלו אותו- אדוני השר שפירא - מתי תוכל ליפגוש את התורם? ענה- אני לא השר שפירא, אני שפירא מקומה ג’. והם אמרו- אידיוט! וסגרו. הוא שאל אותי- הם כועסים שאני גר בקומה ג’? אז איפה הם רוצים שאני אגור? ברחוב? אבל, בתקופה הראשונה שקיבלנו את הטלפון, שנות החמישים, היו טלפונים
59
