Page 74 - יוסי שדה 4.8.23 אינטר
P. 74
(יח) לֹא ָנׁשּוב ֶאל ָּב ֵּתינּו ַעד ִה ְתַנ ֵחל ְּבֵני ִי ְׂשָר ֵאל ִאיׁש ַנ ֲח ָלתֹו:
משה מסכים, אבל, סופריזה- הוא מלביש על בני גד ובני ראובן גם את חצי שבט מנשה- שבכלל לא ביקש להישאר בעבר הירדן! משה, מפצל את שבט מנשה, כדי ליצור הרגשת איחוד- כשקורה משהו בצד השני של הירדן - יבואו לסייע לו קרובי משפחתו, שעברו את הירדן מערבה. ואכן, כך היה- כלומר- ראובן גד וחצי שבט מנשה מתישבים בעבר הירדן. וזה עוזר, אתה שואל? קדחת! זה לא עוזר. משה לא שמע על הפיצול של הקיבוצים... כשיש מלחמה, אנשי יבש גלעד, אלה מחצי שבט המנשה, שנישאר בצד השני- לא משתתפים במאמץ הלאומי, ולא נושאים בנטל. כלומר- גם הפיצול לא גורם לאחדות. עובדה! כך היא מידתנו- אם מציעים לנו אחדות- אחדות העבודה, אחדות הקיבוצים- אנחנו מתפצלים. מפצלים אותנו- אנחנו ממשיכים לדבוק בפיצול. כך אנחנו מבחינים שאנחנו הטובים, והם- הצ'חצא'חים, או השיקנוזים, או האתיופים, מלא את המישבצת לפי מצב הרוח שלך באותו יום.
בנימין גלאי כתב פעם, שיש אנשים, שחושבים שכל זרת שהם מורידים מקומתו של האיש שמולם- קומתם מיתגבהת בזרת. ואני אומר- למה לא נכון?! אז איך הבן אדם ידע שהוא גבוה, אם אין אחד נמוך על ידו, שיראה, הא?!
בלזק (אונורה דה...) אמר,
Chaque idiot trouve un idiot plus grand que lui qui l'admire!
כל אידיוט מוצא מעריץ, שהוא אידיוט גדול ממנו.
אני מבקש לסיים בסיפור משעשע על הפיצול בין העדות. הגיע צדיק לגן עדן, יצאו לקראתו הצדיקים, קיבלו את פניו, ומיד ישבו לדבר בדבר תורה. לקחו סוגיה בהרמב"ם, ושאלו- מה היתה כוונת הרמב"ם. מצד אחד, טען רבי אליהו, הגאון מוילנה, האשכנזי, שכוונת הרמבם היתה א'.
74
