Page 94 - יוסי שדה 4.8.23 אינטר

16-6-2012
יובל מסקין- פליטים עליך
אני מבקש היום לעסוק באנשים שעזבו את ארצם וחיפשו מקלט בארץ אחרת - לפעמים מקלט פוליטי, ולפעמים מקלט כלכלי. עכשיו כמובן הנושא הזה אינו קיים, לכן אפשר להתרפק על העבר. אבל פעם, מזמן, למשל ב 21 ביוני 1977, הודיע מנחם בגין, לאחר שניצח בבחירות- על החלטתו הראשונה כראש ממשלה - לקלוט 179 פליטים מוייטנאם בישראל. מנחם בגין דיבר על פליטי השואה היהודים שטולטלו בלב ים ללא מושיע, והחליט לקלוט בישראל את 179 “אנשי הסירות”, ולתת להם מיד אזרחות ישראלית. כמה יהודי! אפרופו פליטי השואה שהשפיעו על בגין - חשוב לזכור מה היה הרקע להחלטת בגין. הנה הרקע- השואה. היינו, בתיה, בת זוגי, אחותה שושי, ובעלה, יוני, בשבוע שעבר בברלין, בטקס הנחת שתי “אבני נגף”- סטולפרשטיין. האבנים, שמוטבעות בתוך המדרכה, הן לזכר הסבא והסבתא של בתיה ושושי, שנילקחו מביתם בברלין ונירצחו באושוויץ, כמו הרבה הורים והורי הורים של תושבי ישראל. האבנים הן בקוטר של 01 על 01 ס”מ. מצוין עליהן שם האדם, תאריך לידתו, ותאריך הטרנספורט לאושוויץ - במקרה שלנו- 26 לפברואר 1943. חשבתי- מה היה קורה אם היתה מדינה, כמו מדינת ישראל של בגין, שפותחת את שעריה בפני היהודים, ומצילה את הסבא והסבתא של בתיה ושושי. הקצת שיכולתי לעשות הוא להשתתף בטקס, ולאמר קדיש לזיכרם. אלה לא היו זרים- הם נולדו בגרמניה, להורים שנולדו בגרמניה! אבל, אני רוצה לקחת אותך לטיול בזמן- מ 2012 לספירה, ל-1800 לפני הספירה. לפני כ-4000 שנה. אני יכול לספר לך על קבוצת אנשים, 70 במספר, שהיגרו מכנען מוכת הרעב, לארץ שיכולה היתה להציע להם עתיד כלכלי משופר. ה-70 לא היו פליטים פוליטיים. האינטרס שלהם היה לשרוד את הרעב בארצם. במילים של היום- אבותינו, יעקב ובניו, היו מהגרי עבודה. המהגרים התקבלו ברצון רב על ידי השילטונות, ונישארו במצרים גם כשהרעב בכנען חלף. מה כבר יכול לקרות כשמקבלים 70 איש לארץ אדירה? מי יבחין בהם?! בטח ייטמעו, חשבו המארחים, כמו רבים אחרים! אבל, הקבוצה החדשה לא ניטמעה במקום החדש - לא מבחינה אתנית, לא מבחינה דתית, ולא מבחינה חברתית. חלפו
94