Page 68 - קטלוג משא 1973
P. 68
לוייתן דויד
נולד בקיבוץ גבעת ברנר באוגוסט 1950. בוגר "מכון אבני", בו גם לימד ציור ורישום. במשך כחמש עשרה שנים חי ויצר באירופה, בעיקר באמסטרדם ובפריז. מאז חזרתו ארצה בשנת 1994 חי ויוצר במרכז הארץ. לוייתן הציג למעלה מעשרים תערוכות יחיד במוזיאונים בארץ ובעולם, ביניהם – "דה ליברייה" לאמנות עכשווית, Zwolle בהולנד, "הסדנא" בפריז, ועוד. השתתף בתערוכות נושא ובתערוכות קבוצתיות רבות, רובן בהולנד, בצרפת ובישראל, ומיעוטן בארה"ב ובגרמניה – Grand Palais בפריז, Salon des Independants בפריז, מוזיאון ווילפריד בקיבוץ הזורע ועוד. עבודותיו נמצאות באוספים פרטיים במדינות רבות, ביניהן ארה"ב, צרפת, גרמניה, הולנד, ישראל, מקסיקו, סין, ועוד. יצירתו הפלסטית של לוייתן מלווה בכתיבת שירים שממחישים את תהליך הציור ומספרים את תהפוכות חייו כאמן. בשנת 2019 הוציא לאור את ספרו הראשון 'הסיפור של עזרא וולוול זבארושי', שמהווה פן ספרותי להלך הרוח הנשקף בציוריו.
ציוריו של לוייתן מציגים עולם קיומי אינסופי, שמתקיים בספירה מקבילה למציאות הקונקרטית. אלה רוקמים את המורכבות האנושית בחוטי צבע של כאב, יגון, אבל, געגוע לעולם אחר, שמעבר. עולם שמתמקד בחוויה של אהבה, תשוקה וקשר קוהרנטי בין הדמות האנושית לבין החלל האינסופי שעוטף אותה. התמיהה וחקירת שאלת החיים והמוות, הם מוטיבים חוזרים בעבודתו, ומתוך כך הוא מרבה לצייר דמויות של נשים. הוא שם דגש מיוחד על הבעות הפנים, ונוהג בדרך כלל לטשטש ולהעניק תחושה ערפילית לדמויות, זאת כדי לנסות להגיע למקום רוחני עמוק ככל האפשר, להשרות אווירה של נצח, המחבר את האנרגיה האנושית לאנרגיית היקום. בציוריו ריבוי שכבות צבע, שמוחקות ובונות את הדמויות עד שנוצרות
מעטפות של צלמיות נשיות. אלה מצביעות על הקיום המחזורי של האישה בעולם ועל יכולתה למחזר חיים אחרים. הציור 'אלמנות מלחמה', שהוצג בתערוכה זו, מתאר מיקבץ של צלמיות נשיות, כאשר רוחות רפאים בדמות פנים מסתתרות בלבן וצצות ביניהן ומתוכן. האלמנות חיות בעולם האלמוות של משפחת השכול האנושי. "לאו דווקא שכול הקרב" הוא מדגיש "אלא שכול האדם האוניברסלי שמחפש את עצמו, נע ונד בין המודעות למותו הבלתי נמנע לבין היאחזותו בעולם החיים."
66
דויד לוייתן
