Page 42 - הגדת החירות-סיפור של מאבק ותקווה
P. 42

ְׁש ֹפ ְך ֲח ָמ ְת ָך ֶאל ַהּגֹוִים ֲא ֶׁשר לֹא ְיָדעּו ָך ְו ַעל ַמ ְמָלכֹות ֲא ֶׁשר ְּב ִׁש ְמ ָך לֹא ָקָראּו. ִּכי ָא ַכל ֶאת ַי ֲעקֹב ְו ֶאת ָנֵוהּו ֵה ַׁשמּו. ְׁש ֹפְך ֲעֵליֶהם ַזְעֶמָךַוֲחרֹון ַאְּפָך ַי ִׂשיֵגם. ִּתְרדֹף ְּב ַאף ְו ַת ְׁש ִמיֵדם ִמ ַּת ַחת ְׁש ֵמי יי.
מאת אילנה ברנשטיין
הַכִּיבּוּשְׁבּוּשׁ כָּלוּא בְּמַרְתֵּף הַבַּיִת. מַרְתֵּף שֶׁמִּסְתַּחְרְרִים בּוֹ קוֹלוֹת. זֶה שׁוּם דָּבָר, אוֹמֵר אַבָּא. הָרוּחַמַרְעִידָה אֶת הַחַלּוֹנוֹת. בַּבּ ֹקֶר, אֲנ ַחְנוּ אוֹסְפוֹת אֶת שִׁבְרֵי הַזְּגוּגיִּוֹת. שְׁבָרִיםאֲדוּמִיםכְּמוֹהַדָּםשֶׁלהַמַּכָּה.הַקִּירוֹתיְרוּייִם,אֲנַחְנוּאוֹמְרוֹת.זֶהכְּלוּם,אוֹמֵר אַבָּא. הַיְּלָדִים שִׂחֲקוּ עִם נַפָּצִים. הֵם אֵלֶּה שֶׁבּוֹכִים עַכְשָׁו. אַבָּא שׁוֹמֵר עֲלֵיכֶן. אַתֶּן
שׁ ְל ֵמוֹת. ה ַיּוֹם נ ֶא ֱס ַר ע ָל ֵינוּ ל ְשׂ ָח ֵק בּ ֶח ָצ ֵר. חוֹפ ְר ִים בּוֹרוֹת. ז ֶה מ ְס ֻכּ ָן. מִפַּעַםלְפַעַםאֲנַחְנוּיוֹרְדוֹתאֶלחֶשְׁכַתהַמַּרְתֵּףכְּדֵילְהַאֲכִילאֶתאַנְשֵׁיהַשַּׁלְשְׁלָאוֹת. כְּדֵיְלְהַשְׁקוֹת.שֶׁלּ ֹאיָמוּתוּאֶצְלֵנוּבַּמַּרְתֵּף.הָרוֹבִיםעַלכְּתֵפֵינוּ.אֲנַחְנוּדְּרוּכוֹת.אַחַר כָּךאֲנַחְנוּמְשַׁחְרְרוֹתאוֹתָםבֶּחָצֵרלְחִלּוּץעֲצָמוֹת.לְטוֹבָתֵנוּ.בְּסוֹףהַיּוֹםמְמַלֵּאהַשֶּׁקֶט
א ֶת ה ַבּ ַי ִת. ה ַכּ ִבּוּשׁ ְבּוּשׁ ר ָגוּע ַ. אַבּ ָא מ ְא ֻשּׁ ָר. ו ְג ַם א ֲנ ַח ְנוּ. חֳדָשִׁיםחוֹלְפִים.שָׁניִם.הַכִּבּוּשְׁבּוּשׁשׁוֹאֵגכְּמוֹאַרְיֵהעָיֵף.גַּםאֲנַחְנוּעֲיֵפוֹת.הָעֵיניִַם ל ֹארוֹאוֹת.הָאָזְניִַםל ֹאשׁוֹמְעוֹת.צָרִיךְלַעֲמ ֹדעַלהַמִּשְׁמָר.הַבַּיִתשֶׁלָּנוּ.הֶחָצֵרשֶׁלָּנוּ. גּ ַם הַשָּׁמַי ִם שֶׁלּ ָנוּ. נוֹל ַדְנוּ ל ַח ֹפֶשׁ, אוֹמֵר אַבָּא. כּ ָל הַחַיּיִם ל ְפָניֵנוּ. בּ ֹקֶר אֶחָד מַמְל ִיט הַכּ ִבּוּשְׁבּוּשׁ גּוּר קָטָן. כּ ִבּוּשְׁבּוּשָׁה, אֲנ ַחְנוּ קוֹרְאוֹת. וּמְל ַטְּפוֹת אֶת הַגּוּר. תִּזָּהֲרוּ, אוֹמֵר אַבָּא. הַגּוּר הַזֶּה ל ֹא חָמוּד כְּמוֹ שֶׁהוּא נִרְאֶה. וְעַכְשָׁו חֲסֵרוֹת לָנוּ שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת. אָמַרְתִּי לָכֵן, אוֹמֵר אַבָּא. הַכִּבּוּשְׁבּוּשָׁה ל ֹא מֵבִין אֶת שְׂפָתֵנוּ. ה ַכּ ִבּוּשׁ ְבּוּשׁ ָה צ ְמ ֵא דּ ָם. גּ ַם א ֲנ ַח ְנוּ צ ְמ ֵאוֹת. מ ַי ִם ל ֹא מ ַר ְויִם אוֹת ָנוּ כּ ְמוֹ פּ ַע ַם. עֶרֶבפֶּסַח.הַמִּצְרִיםהַקַּדְמוֹניִםשִׁחְרְרוּאֶתאֲבוֹתאֲבוֹתָיושֶׁלאַבָּא.מֵעַבְדוּתלְחֵרוּת. מִיָּגוֹןלְשִׂמְחָה.עָלֵינוּלְהַגּיִדתּוֹדָהלָאֵלהַטּוֹבשֶׁבַּמְּרוֹמִים,וְלֶאֱכ ֹלמַצָּה.אַבָּאאוֹטֵםאֶת הַחַלּוֹןהָעִלִּישֶׁבַּמַּרְתֵּף.אַבָּאאוֹטֵםאֶתדֶּלֶתהַמַּרְתֵּף.אֲנַחְנוּל ֹארוֹצִיםהַפְתָּעוֹתבַּחַג. בּ ִמ ְקוֹם ח ַלּוֹן י ְ ֵשׁ ע ַכ ְשׁ ָו לוּחוֹת ע ֵץ. בּ ִמ ְקוֹם דּ ֶל ֶת י ֵשׁ ע ַכ ְשׁ ָו ק ִיר בּ ֵטוֹן. הַשֻּׁלְחָןעָרוּך.הַגְּרוֹנוֹתנִחָרִים.עֲבָדִיםהָייִנוּ,עַתָּהבְּניֵחוֹרִין.עֲבָדִיםהָייִנוּ,עַתָּהבְּניֵ חוֹרִין.יֵשׁלָנוּצִפְצוּפִיםבָּאָזְניִַם,אֲבָלזֶהרַקנִדְמֶהלָנוּ,אוֹמֵראַבָּא.הָאֲנָשִׁיםשֶׁבַּמַּרְתֵּף קוֹרְאִים לְעֶזְרָה. צִפָּרְניֵהֶם שׂוֹרְטוֹת בְּקִיר הַבֵּטוֹן. אֵלֶּה הַכְּלָבִים הַמְּשׁוֹטְטִים, אוֹמֵר אַבָּא.הָא ֹכֶלנִתְקַעלָנוּבַּגָּרוֹן.כֻּלָּנוּמִתְרַגְּשִׁים,אוֹמֵראַבָּא.הַחַגהַזֶּהיִהְיֶהלָנוּשֶׁקֶט סוֹף־סוֹף. הַכּ ִבּוּשְׁבּוּשׁ חֵרוּתֵנוּ. בַּחֲצוֹתהַלַּיְלָה,כְּשֶׁאֵלִּיָהוּוְהַחֲבֵרִיםשֶׁלאַבָּאדּוֹפְקִיםבַּדֶּלֶת,אֲנַחְנוּמְנֻמְנָמוֹת.הַחֲגיִגָה נ ִג ְמְרָה, הֵם אוֹמְרִים.






























































































   40   41   42   43   44