Page 11 - עלון האגודה לחודש אייר תשף
P. 11
לכבד ולריאה הנכאבת[...] ולעינים יועיל לכל עמומה ונשף ולובן". אכן גם בתימן הצמח שימש לטיפול במחלות עיניים, כמו קטרקט. מסחיטת העלים הטריים הכינו טיפות עיניים שניתנו מספר פעמים ביום. הצמח היה בשימוש גם בקרב יוצאי תימן בישראל, כמו בראש העין.
ריחו החריף של הרימאן היה אהוד על בני תימן ונכלל אצלם בין צמחי הבושם.הואנזכרבשירו שלהרבשלוםשבזיעם שאר צמחי הבושם,
כמי שמתרעם ששכחו להזכירו.
כמו כן, נזכר בשירת הנשים כצמח המצוי בגנות. בביחאן היו
מקבלים את הכלה שחזרה
מ ה מ ק ו ו ה לביתה ביום כ ל ו ל ו ת י ה
באגרטלים עם צמחי בושם ובהם רימאן, לזאב, שד'אב וריחן.
חקר הצמחים בתימן
דבשה לבנה ַרְי ַמאן
פרופ׳ זוהר עמר
צמח בר דו-שנתי גבוה (עד 2-3 מ'), בעל עלה המורכב משלושה
עלעלים מאורכים המשוננים מעט בשפתם. לצמח אשכול פרחים קטנים, שצבעם לבן. הפרי קטן, אליפטי ובעל רשת קמטים, ובעל גוון שחום בהבשלתו. הצמח מדיף מעט ריח חריף אופייני. תפוצת הצמח רחבה: באגן הים התיכון,
אירופה ובמזרח הקרוב. מאכלס בעיקר בית גידול לחים וניתן לגדלו
גם כצמח
תרבות. הצמח מזוהה עם
ה"הנדקוקי"הנזכר בתלמוד (ערובין כח ע"א), בערבית "חנדקוקי" ובדיאלקט התימני "רימאן". הצמח גדל בתימן באזורים רבים, למשל, בצנעא, ד'מאר, שבאם, מנאכה, ירים, תעיז ובתהאמה. הצמח היה ידוע בסגולותיו הרפואיות, כפי שמתאראסףהרופא:"עשבהנקרא בלשון ארם חנדקוקא, ובלשון הכל מילילוטוס, כוחו חם מאד, יועיל
מתוך האנציקלופדיה לצמחי תימן (בהכנה). ניתן לבקר באתר של המחבר "קדמוניות הטבע" ולמסירת מידע אותנטי לכתובת: amarzoh@gmail.com
11
