Page 141 - airegoldberg
P. 141
141
סיפורו של אריה גולדברג
"מי האלוהים שלך?" ממשיך להדהד הקול ולא מרפה. והפעם, זהו קולך - ריבון עולם. ואני, באמת שניסיתי למצוא את התשובה הנכונה עבורך, אלוהיי...
ואתה, אלוהיי, מצמיד אקדח מאוזר לראשו של בני, בכורי, הנלחם את מלחמתו לחיים במחלה הארורה. ואתה, אלוהיי, מצמיד אקדח מאוזר לנשמתי. והפעם, האקדח אינו נצור - רעש גדול. ואתה מכבה את נשמתו, את נרו. ואתה משאיר את נשמתי מדממת עד יומי האחרון.
כבר איני ילד מ"ילדי הקש", זקן אני, מצולק ועייף. והזקן, עונה לך בקול נחוש: "ברוך דיין מת"
"והארץ הייתה תוהו ובוהו, וחושך על-פני תהום"
שיר שמילותיו נכתבו על ידי משה גולדברג ז״ל בהיותו בן 17
סוף
