Page 101 - Demo
P. 101
15
המשחקים של ִעִי ָל ִאי ואליה
פתאום יש לאליה כל כך הרבה משחקים, והם כולם שלו בלבד. כל עִוד היה ִעִי ָל ִאי בחיים, המשחקים היו משותפים לשניהם. לא היה דבר כזה שהמשחק הזה שייך ל ִעִי ָל ִאי
והמשחק האחר לאליה. הכול היה של שניהם במשותף. ופתאום המשחקים הם רק של אליה, הבימבות, הקורקינט, הטרקטורון שאבא שלי קנה ל ִעִי ָל ִאי לכבוד יום הולדת שלוש, האופניים, משחקי הקופסה, רובי החיצים,
בובות הספיידרמן, הלגו, משחקי ההרכבה, הבאולינג ועִוד. פתאום אין שותף לאליה. פתאום אין משמעִות למשחקים.
פתאום זה לא אותו דבר. אני מזמזמת לאליה מנגינה, שרה לו שיר, מספרת
ש ִעִי ָל ִאי נתן לו את הכול במתנה. אבל הכול ממילא היה שייך לשניהם. אז איך במתנה?
אני מבינה שכל מה שאליה זקוק לו הוא חבר למשחק, מה ש ִעִי ָל ִאי תמיד היה עִבורו. היה להם את השיח שלהם, את המשחק שלהם ואפילו את המריבות שלהם, ואף אחד לא
יכול לקחת להם את זה. אין תחליף ל ִעִי ָל ִאי. היו להם את הרגעִים שלהם, שהיו
רק שלהם. אבל אני אומרת לו שיהיה בסדר, זה יהיה שונה ואחר, אבל יהיה בסדר, איכשהו הזמן יעִשה את שלו.
99
