Page 86 - Demo
P. 86
מחבקת רק את אליה ומרגישה רק אותו פיזית, בשעִה שאת ִעִי ָל ִאי שלי אני מחבקת רק בלב ובדמיון.
יש בי תחושה ש ִעִי ָל ִאי כועִס עִל כך שאני לא מחבקת ומנשקת גם אותו. אבל יש לי עִוד ילד קטן בבית שזקוק לחום ולאהבה שלי, כמו שתמיד העִנקתי. הילד הקטן שלי, אליה שלי, זקוק לאהבה ולתמיכה. אז אני מחבקת ומנשקת אותו. והאמת? הוא מעִניק לי המון כוחות, הילד הקטן והשובב הזה מצליח לגרום לי לחייך ולהיאחז בחיים, בעִיקר בשבילו.
כי כשהוא מחייך, אני מצליחה לחייך. ובני בכורי? ִעִי ָל ִאי שלי מחייך אליי מלמעִלה ומלווה
אותי תמיד, אני מחבקת ומנשקת אותו בלב ללא הפסקה. הולכת לפקוד את הקבר שלו, יושבת עִל הרצפה לצד הקבר ואומרת לו כמה שאני אוהבת אותו, שאני יודעִת שיום יבוא ואני אפגוש אותו שוב, שאני מאמינה בזה שאני אפגוש אותו
שוב, מאמינה בכל ליבי, ומתפללת. מדברים עִל גאולה ותחיית המתים? אני מחזיקה באמונה
הזאת, כי זה מה שמשאיר אותי שפויה! בתפילת עִרבית של קהילת יהודי לוב מדברים עִל ַמ ְכת ו ב. אני יודעִת שכשאעִלה לשמיים בזמן שנכתב לי, אפגוש את ִעִי ָל ִאי שלי שם. אני
יודעִת, אני בטוחה! כי זה הבן שלי ואני אימא שלו. אני עִכשיו מבינה שיש ילד שנטועִ בזיכרוני ועִצם המחשבה עִליו מנכיחה אותו, ובנוסף, יש לי ילד שאני צריכה
לדאוג לו במישור הרגשי ובמישור המעִשי כל יום מחדש. שניהם הילדים שלי מאז ומעִולם, ושניהם האוצרות שלי
והנשמה שבועִרת בי. לפני יום הולדת 27, חברות אמרו לי שאני כמו בחורה
צעִירה בנפש של אישה בת 50. אבל כזאת אני, ואלו החיים 84
