Page 98 - Demo
P. 98
הַאחיין הַראשֶׁוֹן וֹהַבכֶוֹר שֶׁלְי, מָּי הַיהַ מָּאמָּין שֶׁכֶכֶהַ יעברוֹ לְהַם חוֹדִּשֶׁיים. חוֹדִּשֶׁיים מָּבלְי שֶׁאנִי שֶׁוֹמָּעת את קָוֹלְךָ הַמָּתוֹקָ וֹהַעדִּין, חוֹדִּשֶׁיים שֶׁאתהַ לְא קָוֹרא לְי שֶׁיראלְ, לְא מָּחכֶהַ לְי, לְא בא אלְיי, מָּי הַיהַ מָּאמָּין שֶׁזהַ הַאסוֹן שֶׁייגזר עלְינִוֹ, שֶׁזהַ מָּהַ שֶׁיקָרהַ. פחדִּתי לְאבדִּ אוֹתךָ, וֹאם אתהַ שֶׁוֹאלְ אוֹתי לְמָּהַ, אנִי לְא יוֹדִּעת לְהַסביר לְךָ את הַהַרגשֶׁהַ שֶׁתמָּידִּ הַייתהַ לְי כֶלְפיךָ... הַרגשֶׁתי שֶׁאנִי תמָּידִּ צַריכֶהַ לְעטוֹף אוֹתךָ, לְדִּאוֹג
לְךָ. פחדִּתי שֶׁיקָרהַ לְךָ מָּשֶׁהַוֹ וֹשֶׁאתהַ לְא תהַיהַ איתי יוֹתר. לְא אשֶׁכֶח את אוֹתוֹ בוֹקָר בשֶׁבת, הַגעתי כֶמָּוֹ שֶׁאנִי תמָּידִּ מָּגיעהַ. כֶלְ כֶךָ שֶׁמָּחתי לְראוֹת אוֹתךָ מָּחכֶהַ לְי, אךָ מָּי ידִּע שֶׁאתהַ מָּחכֶהַ לְי לְלְא רוֹח חיים, מָּחכֶהַ לְי שֶׁאצַילְ אוֹתךָ. בחיים לְא חשֶׁבתי שֶׁזוֹ תהַיהַ הַפעם הַאחרוֹנִהַ שֶׁאפגוֹשֶׁ וֹאחבקָ אוֹתךָ. שֶׁאתפלְלְ כֶלְ כֶךָ חזקָ וֹאקָח עלְ עצַמָּי מָּילְיוֹן וֹאחת דִּברים רקָ שֶׁתחזוֹר אלְיי. ברגעים הַקָשֶׁים זהַ רקָ אנִי מָּוֹלְ בוֹרא עוֹלְם, מָּתחנִנִת אלְיוֹ שֶׁיחזיר לְי אוֹתךָ, מָּתחנִנִת שֶׁיהַיהַ דִּוֹפקָ, מָּתחנִנִת שֶׁאזכֶהַ לְהַיוֹת איתךָ שֶׁוֹב . צַעקָתי
לְאלְוֹהַים שֶׁאנִי לְא מָּסוֹגלְת לְעזוֹב אוֹתךָ. וֹהַיוֹם אנִי שֶׁבוֹרהַ, עוֹבדִּת כֶי אנִי חייבת, אבלְ בלְב אנִי
מָּרוֹסקָת, הַלְב שֶׁלְי לְא שֶׁלְם. אנִי כֶלְ כֶךָ מָּתגעגעת לְרגעים שֶׁלְנִוֹ ביחדִּ, לְרגעים שֶׁהַיית בא אלְיי כֶמָּעט בכֶלְ יוֹם אחרי הַגן, כֶשֶׁאתהַ חוֹלְהַ אוֹ כֶי סתם בא לְךָ לְהַתפנִקָ אצַלְ דִּוֹדִּהַ שֶׁיראלְ, הַרי אתהַ יוֹדִּע שֶׁאתהַ הַחוֹלְשֶׁהַ שֶׁלְי. הַיוֹ כֶאלְהַ שֶׁאמָּרוֹ לְי לְי:
״חכֶי, יהַיוֹ לְךָ ילְדִּים, לְא יהַיהַ לְךָ זמָּן אלְיוֹ!״ אבלְ בדִּיוֹקָ הַהַפךָ. הַיית הַאחיין הַבכֶוֹר שֶׁלְי, הַאהַבהַ אלְיךָ
רקָ הַתעצַמָּהַ. בחיים לְא אהַבתי כֶכֶהַ. עילְאי, אנִי מָּתגעגעת לְשֶׁמָּוֹע את הַקָוֹלְ שֶׁלְךָ, מָּתגעגעת לְקָבלְ חיבוֹקָ וֹנִשֶׁיקָהַ מָּמָּךָ. הַיית ילְדִּ שֶׁלְ אהַבהַ. כֶשֶׁהַיית עצַבנִי, לְא רצַית לְקָבלְ
96
