Page 117 - Demo
P. 117
ליבי מאמין באמונה שלמה כי אין מקרה בעִולם, והכול נרקם בתבונה אלוהית, בהשגחה פרטית, מדויקת ומושלמת. כולנו אורחים לרגעִ בעִולם הזה ונמצאים עִל זמן שאול,
מסעִ קצר שסופו ידועִ. אך אני יודעִת שביום מן הימים, אפגוש את בני שוב,
אחבק ואנשק אותו בלי סוף. געִגועִ עִמוק מלווה אותי בכל צעִד, נוכח בכל נשימה. אך מעִבר לדמעִות הגשמיות, אני מרגישה את רוחו לצידי
תמיד, מלווה אותי בכל אשר אלך. הגעִגועִ יישאר חרוט בליבי עִד אותו מפגש נצחי. קחו עִמכם תובנה יקרה מתוך כאבי: תמיד הביטו אל
הטוב, אל תשכחו את כל החסדים שהעִניק לנו הבורא, גם בתוך הסעִרה.
התבוננו עִל התמונה הגדולה, עִל כל הטוב המקיף אתכם. עִצרו, אמרו תודה. מי ייתן ובורא עִולם ירעִיף עִלינו רק טוב, עִליו נוכל
להודות בלי סוף, וירחיק מאיתנו כל סיבה לתלונה ואנחה. אני מאמינה באמונה שלמה שחלומי יתגשם. אני מאמינה שיבוא יום ומלא ילדים קטנים יתרוצצו בין
רגליי, גם בנים וגם בנות. אני מאמינה שאותם ילדים קטנים יהפכו לגדולים. אני מאמינה שאזכה להיות סבתא להמון נכדים, כמו
סבתא שלי, סבתא כאמסה שדלתה תמיד הייתה פתוחה. סבתא אחת, עִם לב אחד עִנק והמון נכדים. סבתא אחת שתמיד יש אוכל חם ואוהב עִל השולחן שלה. זו הסבתא
שאני רוצה להיות. אני מאמינה מעִמקי נשמתי שזו הסבתא שאהיה.
116
