Page 78 - Demo
P. 78
77
אנִי כֶלְ כֶךָ מָּתגעגע אלְיךָ, ִעי ָלְ ִאי שֶׁלְי. מָּתגעגע לְחיוֹךָ הַמָּבוֹישֶׁ שֶׁלְךָ. לְקָוֹלְ שֶׁלְךָ. לְצַחוֹקָ שֶׁלְךָ. לְאהַבהַ הַאמָּיתית שֶׁלְךָ לְאנִשֶׁים, לְילְדִּים, לְמָּשֶׁפחהַ.
כֶאילְוֹ ישֶׁ הַכֶוֹלְ, אבלְ בעצַם אין כֶלְוֹם. כֶשֶׁראיתי אבוֹת וֹבנִים, כֶעסתי מָּאוֹדִּ שֶׁעזבת אוֹתי. הַיוֹם
זהַ בסדִּר. כֶמָּוֹ לְלְמָּוֹדִּ לְנִשֶׁוֹם מָּחדִּשֶׁ. הַחיים שֶׁלְנִוֹ מָּתפרקָים, וֹאנִחנִוֹ חייבים לְחבר מָּחדִּשֶׁ את הַשֶׁברים. לְוֹקָח זמָּן לְמָּצַוֹא כֶלְ חלְקָ וֹחלְקָ בפאזלְ שֶׁהַתפרקָ. אנִי מָּחפשֶׁ, מָּוֹצַא וֹמָּחבר
(לְפעמָּים זהַ מָּתחבר בכֶוֹח) וֹמָּמָּשֶׁיךָ לְחלְקָ הַבא. בחוֹדִּשֶׁיים הַאחרוֹנִים לְא עוֹזבת אוֹתי הַמָּחשֶׁבהַ עלְ הַרגע שֶׁבוֹ שֶׁיראלְ באהַ לְבית כֶנִסת לְספר לְי את הַבשֶׁוֹרהַ הַנִוֹראהַ. אין לְי מָּוֹשֶׁג מָּדִּוֹע הַסרט הַזהַ חוֹזר לְי בראשֶׁ. הַהַבנִהַ הַמָּיידִּית, הַמָּבט וֹהַעצַב בעינִיים שֶׁלְהַ. הַפנִים הַיפוֹת שֶׁלְךָ
בחדִּר טהַרהַ. הַהַבנִהַ הַברוֹרהַ שֶׁזהַוֹ. בחרוֹ לְי אוֹתךָ. את הַבן שֶׁלְי. את הַחבר שֶׁלְי. ִעי ָלְ ִאי. אנִי יוֹדִּע שֶׁיהַיוֹ ימָּים טוֹבים. אנִי דִּוֹאג שֶׁיהַיוֹ כֶאלְהַ. ימָּים
מָּאוֹשֶׁרים וֹמָּלְאי חיוֹכֶים... אבלְ (תמָּידִּ יהַיהַ אבלְ), אלְהַ יהַיוֹ ימָּים חסרים. הַיית וֹאינִךָ עוֹדִּ.
רקָ עוֹדִּ חיבוֹקָ אחדִּ, בבקָשֶׁהַ. הַחיבוֹקָ שֶׁהַיית מָּחבקָ אוֹתי בכֶלְ פעם שֶׁהַיית עוֹלְהַ לְמָּיטהַ וֹקָוֹרא לְי: ״אבא, אתהַ יכֶוֹלְ לְראוֹת איתי סרט? אבא, אתהַ יכֶוֹלְ לְבוֹא לְישֶׁוֹן איתי?״
לְא וֹיתרתי עלְ זהַ אף פעם, איזהַ מָּזלְ! הַייתי בא לְהַיוֹת איתךָ וֹלְהַרדִּים אוֹתךָ, וֹהַייתי נִרדִּם בעצַמָּי. הַייתי עוֹזב את הַכֶוֹלְ, בא אלְיךָ וֹמָּקָבלְ את הַחיבוֹקָ. את זהַ, רקָ את זהַ אנִי
רוֹצַהַ עכֶשֶׁיוֹ. כֶמָּהַ דִּברים ישֶׁ לְי לְספר לְךָ, ִעי ָלְ ִאי, מָּילְיוֹנִי מָּילְים מָּחכֶוֹת
רקָ עבוֹרךָ. אאסוֹף כֶוֹחוֹת וֹאכֶתוֹב לְךָ שֶׁוֹב.
