Page 83 - Demo
P. 83
כל דבר קטן מזכיר לי את ִעִי ָל ִאי. זיכרונות עִל ימים יפים שהיו לנו יחד.
עִרבי המקלחת הבודדים לאליה שלי, למשל. הרי פעִם הם היו מתקלחים ביחד כל עִרב. רק ביחד! אוהבים למלא כוסות במים ולשפוך אחד עִל השני ולהתגלגל מצחוק. לאחר מכן הם אהבו להשאיר את הברז פתוח מלמעִלה, המים זורמים והם משתכשכים להם, כאילו שוחים עִל הרצפה. הבית היה מלא בצחוק טהור של שני אחים קטנים שאוהבים זה את זה. היום המקלחת היא רק של אליה, מקלחת לבד, בלי אף
אחד. זה מחזיר אותי לתחביב של ִעִי ָל ִאי, החוויה עִם המים.
אהבתו הגדולה! הוא אהב לשחק במים ואפילו לשחות בבריכה, בלי שום שיעִורי שחייה, הוא ידעִ לצלול ולשחות באופן עִצמאי. הוא אהב לשים משקפת ולצלול. הוא אהב לשחות במים עִמוקים. ִעִי ָל ִאי תמיד מיהר לבקש קרם הגנה, כדי שיוכל להיכנס כבר למים. שמתי ל ִעִי ָל ִאי ולאליה מצופים, ולאליה הוספתי גם גלגל ים. ִעִי ָל ִאי מיהר לקחת את המשקפת ולצלול. היה לו כל כך כיף! צילמתי אותם, כשהם שמחים ומחויכים. איזה ילד בוגר היה לי. הוא לא היה
מפסיק להגיד: ״אימא, תראי, אני שוחה.״ הנסיעִות שלנו ברכב היו תמיד דרך הבית החדש שלנו.
ִעִי ָל ִאי אהב להביט מעִבר לחלון. ״אליה, תראה הנה הבית הגדש.״ הוא היה קורא לבית
החדש ׳הבית הגדש׳. זה תמיד הצחיק אותנו. הבטחתי לו שיהיה לו חדר גדול ומיטה של מלכים, והוא
כל כך התרגש. אפילו לפני השינה היינו מגוללים תמונות של מיטות, והוא היה בוחר לעִצמו כל פעִם מיטה אחרת. 82
