Page 98 - Demo
P. 98
חיבוֹקָ מָּאף אחדִּ, אבלְ אלְיי הַיית רץ בכֶלְ זאת, וֹאוֹתי חיבקָת, וֹנִישֶׁקָת, וֹעטפת, אנִי לְא אשֶׁכֶח את הַחיבוֹקָ הַזהַ אף פעם!
הַייתהַ בינִינִוֹ אהַבהַ מָּיוֹחדִּת! אהַבהַ שֶׁלְ פעם בחיים שֶׁנִגמָּרהַ בגילְ ארבע וֹחצַי, וֹהַלְב שֶׁלְי מָּרוֹסקָ. ראיתי אוֹתי וֹאוֹתךָ כֶלְ כֶךָ רחוֹקָ, ראיתי את עצַמָּי מָּגדִּלְת אוֹתךָ כֶבן שֶׁלְי לְכֶלְ דִּבר וֹמָּשֶׁמָּחת אוֹתךָ בכֶלְ הַשֶׁמָּחוֹת שֶׁהַיוֹ אמָּוֹרוֹת
לְהַתקָיים. אתהַ תמָּידִּ תהַיהַ בלְב שֶׁלְי. תמָּידִּ. אנִי אזכֶוֹר אוֹתךָ לְעדִּ. כֶוֹלְנִוֹ.
אימא שלי נהגה להוציא את ִעִי ָל ִאי כל יום מהגן בשעִה שתיים. תמיד הייתה מחכה לו ארוחה חמה עִל השולחן, וזה החזיר אותי לימים של פעִם, כשאני הייתי חוזרת מבית הספר. תמיד הייתה מוכנה לי ולאחים שלי ארוחה חמה עִל השולחן. הלב שלי היה כל כך רגועִ כשידעִתי שהילד שלי עִם אימא שלי, עִם שיראל, או עִם אחי אביחי, שמשחק איתו
או נוסעִ איתו בטרקטורון הקטן שאבא שלי קנה לו במתנה. אחותי אוראל אהבה לרדוף אחרי ִעִי ָל ִאי ואחרי אליה,
והם היו חומקים ממנה. אבא שלי, ש ִעִי ָל ִאי ראה בו דמות לחיקוי לבש בגדי שבת
דומים. הוא נהנה מהטיולים ברכב, שבמהלכם אבא שלי קנה לו גלידה. ִעִי ָל ִאי אהב שוקולד או וניל, הוא ביקש קסטה, רולר או מגנום. תמיד. אליה, לעִומת זאת, אוהב עִד היום
ארטיק קרח בצבעִ אדום. הבית תמיד רעִש מאושר, ו ִעִי ָל ִאי היה הדבק של כולם
בבית. התמימות שלו, הבגרות שלו, האהבה שהרעִיף עִל כולם.
97
