Page 162 - Demo
P. 162
162
סיגלי
1990 November
28.11
היא ישבה בפינה
וברחה- אל עצמה.
מה נותר לה עתה,
היא כל כך בודדה.
זמזמה מנגינה
ששמעה- רק אוזנה.
לא הבינה,
על מה עוד, בעצם , אכפת לה?
כבר הפסידה הכל,
מה נותר עוד לסבול?
אבל היא לא תיפול,
היא תספוג את הכול,
היא תישא את הנטל,
תתגבר על השפל,
היא תמתין בתקווה,
לאותה השעה,
בה תראה את האור הקטן
אשר מתקרב מאי- שם.
