Page 349 - Demo
P. 349
סיגלי 349
1991 October
4.10
9 שנים לפטירתו של אבא
שוב מתחיל לכאוב
ובעצם אין לכך סוף
אי אפשר לשכוח
ובעצם – לא רוצים לברוח.
והלב נסחף
וחוזרים אט אט
אל אותם זמנים
אל זיכרונות הנעורים.
ונזכרים ברגעים
הכי יפים, ומרגישים
ואח"כ לחליפות
באות דמעות
כאלו רטובות
דמעות של אהבה
של כאב הפרידה
דמעות על שאינך כאן -
על השנים שהיו ואינן.
