Page 39 - Demo
P. 39
סיגלי 39
כמה זכרונות שזכורים לי מסיגלי ז"ל,
שהייתי בכיתה ב ואהדתי כבר אז את מכבי תל אביב, היה משחק כדורסל
שהייתי צריך ללכת אליו אבל לא היתה לי חולצה.
סיגלי שמעה שאני רוצה חולצה וכמה זה חשוב לי להגיע למשחק עם חולצה
של הקבוצה,היא נרתמה למשימה והכינה לי בשקדנות, חריצות ואהבה גדולה
חולצה של מכבי תל אביב כדי שאוכל ללכת איתה למשחק בראש מורם ועם חיוך
רחב.
אני זוכר שהיא הכינה את החולצה עם טוליפ וכתבה בדיוק את השם של
השחקן ואת הסמל ולא האמנתי למראה עיניי. התלהבתי כל כך והתרגשתי
מהמחשבה שלה עלי והרצון לשמח אותי.
הלכתי למשחק בגאווה גדולה, גאווה שזכורה לי עד היום.
סיגלי רצתה תמיד להיות ביחד איתנו, להתעניין במה שאנחנו רואים ועושים
ובעקבות כך התחילה לראות כדורסל, לשחק פיפ״א,משחקת איתנו.
סיגלי היתה כותבת את שמות השחקנים, את המספרים שלהם, היתה מנסה
להכיר את כל מהלך המשחק בשביל להיות חלק. חלק מאיתנו.
סיגלי היתה לומדת את כל מה שהיינו מתעניינים בו כדי לשוחח איתנו ולחזק
את הקשר בנינו. בשביל להיות ביחד.
