Page 223 - Demo
P. 223
נספח א
זאת ילדותי
הרב אמר בשיעור שהאמונה הפשוטה מתאימה לרצון לחיות את החיים, ושנקודה זו היא בסיסית ופרימיטיבית ולכן היא נראית ילדותית. במציאות של הילד יש מתאם בין התהליך שהוא מגלה את החיים וצומח איתם בצדדיו החומריים לבין אותה אמונה שמבטאת את החיים. ברור שלאחר שממצים את שלב הילדות מתעוררת שאלה על האמונה הזו, כל עוד היא אינה
מתקבעת, שכן הצמיחה החומרית נעצרת.
טבע האדם והחיבור עם החיים מביאים לידי כך שהרציונל מחובר מאוד למה שקורה בהם. כשילד נוגע במשהו חם הוא נרתע מהצריבה של הטמפרטורה ולומד על החום. בצעירותו העולל מכיר רק את עצמו, חושב על הנקודות המיטיבות עימו. הילד מגלה את החיים! סקרנותו מביאה אותו למפגש עם
מה שיש, כשהחיבור עם הכול מתחיל ממה שהוא חש.
נקודת החיבור הזו, מקור טבעי זה של חיים, יוצק בו את היחס הפנימי החשוב ביותר להמשך חייו. ככל שילד יהיה מדויק ועוצמתי יותר בחיבור הפנימי של ילדותו אל החיים, ייבנה בו עולם אמונה משמעותי.
ילדות זו אמורה ללוות אותו כל ימי חייו, שתמיד יהיה בו משהו ממנה, שתמיד יוכל למצוא בתוכו את האמונה בחייו. הצבע שמקבלת התכונה הזו הוא מעט 'פרימיטיבי' ובסיסי. כמו שילד למד ללכת בהיותו בן שנה, כך חייב להישאר
בו טעם האמונה הילדותית שהחיים הם טובים, שיש להם תקווה.
האתגר מתעורר כשהוא מתבגר ויוצא, ואז הוא לומד שיש עוד השפעות על המציאות ועליו שאינן תלויות רק בו אלא משולבות בגורמים רבים אחרים. נקודה זו היא ודאי נכונה, אלא שהיא יכולה לקחת את תשומת הלב באופן טוטלי מהחיבור אל החיים העצמיים שלו להתרגשות, התלהבות והליכה
משחק ילדים 221
אחר עניינים שמסיטים אותו מטבעו באופן משמעותי.
