Page 245 - Demo
P. 245
נספח ג
צבריות
הרב קוק מתאר בפסקה את הצד האישי שבו הישראלי חי את המצוות ועל ידי כך מגדיל את חייו להוציא את הפנימיות החוצה. נוסף על כך, הוא מרחיב את המבט להסביר לנו את התהליך החשוב בעולם - גאולת ישראל דרך ההופעות ההיסטוריות שאנו רואים בהקמתה של מדינת ישראל מבחינה
רוחנית.
הגאולה מגלה שכל המציאות כולה היא שורש אחד שפועל מתוך ייחודו של היוצר, ולכן אותה נקודת 'צוותא', אותו מכנה משותף של הגודל הנמצא בכל ברייה, צריך להאיר ולצאת אל הפועל בעת הגאולה. הרב צוקרמן אמר שהגאולה מעוררת את השאיפה לגלות את הגודל הזה ולשים אותו כקנה מידה של החיים, כלומר שלפי ההתאמה אליו ייבחנו סדרי העדיפויות של
הבחירה.
יש שתי תקופות בעם ישראל - גלות וגאולה. לפני שנהיה ישראל, הייתה גלות במצרים, וכשיצא משם - אז הוא נוצר כעם. כעת אנו חוזרים למדינת ישראל לאחר שהיינו בגלות ארוכה מאוד. המאפיין של הגלות הוא שהגויים
לוחצים על ישראל ומונעים מהם להיפגש עם התוכן הפנימי של המצוות.
התגובה הלאומית לכך היא חיזוק מעטה ההגנה החיצוני כנגד ההופעה הגויית, כלומר - חיזוק עצם קיום המצוות ללא התוכן הפנימי שלהן, ללא עיסוק במהות המיוחדת להוצאת הפנימיות החוצה. המלחמה היא בגבול - שלא לתת לטומאה הגויית להיכנס פנימה. ולכן נסוב המאבק בעיקר על החיצוניות - לקיים בכל מחיר את הצד המעשי של המצוות, לברר ולשמר את
הפעולה שלהן בכל צורה.
התודעה בגלות הייתה שאתה עושה מצווה כי אתה יהודי! זה מה שמגדיר אותך ככזה, זו הדרך שלך לגדור את עצמך מפני הגויים. אתה שונה מהם
גבורה וגדולה במקום אחד 243
