Page 32 - במחנה ינואר 2019
P. 32
"כשאני מגיעה הביתה - נגמרה העבודה, ואתעסק בזה רק מחר בבוקר כשאחזור למשרד, אבל בצבא זה לא נגמר אף פעם" צילום: דובר צה"ל
שהפקודים שלך מסתכלים על כל דבר שאתה עושה, ואתה צריך לשפר את עצמך כדי להיות מספיק טוב בשביל עצמך ובשבילם".
משלמים מחיר
האחריות הגדולה מביאה עמה לעתים גם מחיר. יש הטוענים כי הקשיחות הזו מול
החיילים, ה-"דיסטנס", מתגלה כהצגה בעיני הפקודים ומשום כך עשויה להוביל למצב של חוסר כבוד מצידם. "בהתחלה, רוב המפקדים מבססים את הסמכות שלהם על ריחוק, וככל
שאתה מתבגר ומתבסס מבחינת תפקידים ודרגות, אתה מבין שהכלי הזה לא נדרש על
מנת לפקד על אנשים. הפתיחות והקרבה לפקודים לא פוגעות, אלא מחברות בין אנשים ופותחות אותם לשיח בוגר", סבור אל"ם שרון.
הוא בעצמו מעיד כי לא כל מפקד מצליח
להגיע למקום של שקיפות מול הפקודים שלו,
וכי גם לו עצמו לקח זמן עד שהרגיש מוכן לכך. "היום אני מאוד פתוח עם הפקודים שלי,
ומציג דמות מעט שונה מחלק מהמפקדים האחרים. אני משתף אותם בחוויות ובקשיים
שהתמודדתי איתם, החל מאתגרי פיקוד ועד ליציאה מהארון לאחר שנים של פחד מתגובות
הסביבה הצבאית, שהתגלה כחסר ביסוס", מסביר. "חלק מתפישת הפיקוד שלי היא לא לשחק או להציג מצג שווא לפקודים, כי עולים על זה מהר מאוד. כמובן שחשוב לשמור על
מרחק פיקודי, אבל ברגע שאתה מכבד מישהו ומדבר אליו בגובה העיניים - הוא יכבד אותך בחזרה". ∞
איכות שלו עם אמא שלי". סגן ד' מעיד על עצמו שהבחירה שלו לצאת לקורס קצינים
לא הייתה מקרית, ולמעשה הושפעה בין היתר מאביו. "ראיתי איזה בן אדם אבא שלי הפך להיות בעקבות הקריירה הצבאית שלו ורציתי
לרכוש בעצמי מיומנויות כאלה בחיים. היציאה צריכים להבין שאפשר לשלב -
אורן שהם,
רע"ן המרכז ללמידה
סא"ל ופיתוח ארגוני: "אנחנו
גם להיות לוחם טוב וגם לצאת לסרט אחת לכמה זמן. הבנו
שדור המפקדים הצעירים זקוק גם לקצת חיים מחוץ לצבא כדי
לשמור על מוטיבציה וביצועים
גבוהים. כמובן שזה גם משפיע על
להביא את עצמי לידי ביטוי. החודשים הפקודים שלהם - אם החייל יראה
שהמפקד שלו מצליח ליצור איזון בין הצבא לבית, זה יגרום גם לו
לרצות לצאת לפיקוד"
מאזור הנוחות שלהם, וללמוד כיצד לעבוד עם אנשים אחרים, חלקם שונים מהם בתכלית, ולמען מטרה גדולה יותר מעצמם. "עד אותו
רגע בו יצאתי לפיקוד, כל החיים הייתי אחראי
רק על עצמי, ומהרגע הזה ואילך אתה דואג גם לאנשים אחרים. כמפקד אתה רוצה
תמיד בטובתם של החיילים, שיגיעו הביתה בשלום, שיאכלו טוב, שישנו טוב ושיהיו מוכנים ללחימה", משחזר סמ"ר פוליטי, מפקד בקורס
מפקדי כיתה (מ"כים). "פתאום אתה מבין
הראשונים בצבא היו לי מאוד לא פשוטים. זו מציאות אחרת, דרישות אחרות וקושי לצאת מהתבנית הרגילה שחייתי בה. בקורסי הפיקוד
והקצונה עברתי שינוי גדול והפכתי מילד מופנם למישהו שמוביל אחריו אנשים. אתה
עובר ממש תהליך של התבגרות. מטילים עליך אחריות כבדה, ונותנים לך היכולת להשפיע
בצמתי קבלת ההחלטות", נזכר מפקד בסיס (מב"ס) שבטה, אלוף-משנה (אל"ם) עומר שרון. בחברה הישראלית של ימינו, שנטען
עליה שהיא האינדיבידואליסטית ביותר שידעה
המדינה, לא מעטים המפקדים שעד גיוסם לא הרגישו אחריות על הסובבים אותם. העיסוק
בעצמנו, בעיקר כבני נוער - הוא טבעי לחלוטין.
אמנם בכניסה למערכת הצבאית, בה חשיבות הכלל היא העליונה, רבים נאלצים לצאת
שלי לקצונה גרמה לי להעריך את אבא שלי יותר בהרבה מובנים, למדתי הרבה על הצבא, וגם על הקשיים שבו".
לשפר את עצמך
ולפעמים, חוסר היכולת לנתק את עצמך מהפיקוד דווקא משפיע לטובה. "עד הגיוס
הייתי בן אדם מאוד שקט, ולא כל כך הצלחתי
32 / / ינואר 2019
