Page 105 - 70 שנות הגנה אוירית
P. 105
שילוביות - פנים רבות לה
שטחי התכנסות ברמאללה - גדוד 66 חומת מגן
הפיקוד וחברתי אליו. ושוב כמו ב'סדר מחייב', לא קרה
כלום, הכל היה יחסית רגוע. מהר מאד הפכה לשכת
ערפאת ללשכתו של צ'יקו ועיקר התעסוקה הפכה להיות פעילות של 'סיר לחץ', להוציא מבוקשים
החוצה ולבצע ירי הרתעה. היה שימוש רב בטנקים ואף
אני נתתי פעם אחת אישור ירי ל'וולקן' על דעת עצמי
כדי ליצור רושם. בהמשך
תפסה חטיבת הנח"ל
פיקוד בגזרה במקום גולני,
ואני קיבלתי פקודה לעבור
לשכם. השארתי פלגה
אחת בפיקוד הסמסו"ל
ברמאללה, ועברתי עם שאר הסוללה יחד עם הצנחנים לנוהל קרב לכיבוש שכם. באותו זמן קיבלתי תגבור של פלגה נוספת מסוללה א' ואח"כ מביסנ"מ, כך שהיו לי בעצם ארבע פלגות בסוללה. הצנחנים
כבר קבלו אותנו אחרת לגמרי, הם הספיקו להתרשם מן ה'וולקן' ב'אחים לנשק' ולאביב כוכבי כבר היה לי הרבה יותר קל להתחבר. הצמדנו פלגה לכל גדוד, אחת ל-890, אחת ל-101 ואחת לגדוד 202, והם התחילו את נוהל הקרב עם הגדודים. היה לנו הרבה זמן. נוהל
ואין כל תחבורה ציבורית, לחיילים תהיה בעיה רצינית להגיע לכינוס במחנה עופר. גם הצבא לא היה מאורגן להגיב מיד בהסעות, כיוון
שהאוטובוסים הראשונים מטעם הצבא היו זמינים רק תוך 14 שעות. "ביקשתי מן החיילים והקצינים שמי שיכול להגיע עצמאית, שיעשה כן. לאחד מהמפ"לים שגר בטבריה, נתתי הנחיה לעלות מהר לרמות
נפתלי, לפרוץ את כל מנעולי הנגמ"שים, להעלות אותם ביחד עם אחד הנהגים שהיה בסביבה על מובילים שכבר היו מוכנים, ויוריד אותם למטה לשטח הכינוס. במקביל, הסמסו"ל שלי, יוסי מנשה, כבר החל לארגן את כל האנשים. בפועל הצלחנו לארגן אוטובוס
אחד מירושלים. בדרכי צפונה פגשתי את אבי בדרך, כדי לקבל ממנו את הציוד והנשק שלי שהיו בבית, והמשכתי למחנה עופר שם היה נוהל הקרב. לשם הגעתי ישר לאישורי תכניות. הצטרפתי למח"ט גולני, משה (צ'יקו) תמיר, והתחלנו לעבור על התכניות.
בערך שש שעות מרגע שקבלתי את הקריאה לעלות, הודיע לי הסגן שלי שכל הפלוגה התייצבה. חיילי הסוללה התחילו להתארגן עם
ההורים ואספו אחד את השני וכך מתוך 75 חיילי הסוללה, 74 כבר היו מוכנים. זה היה הדבר הכי מרגש מבחינתי, לצאת אחרי קפ"ק ולראות את כולם יושבים ומחכים לי להמשך הוראות, כאשר רק יום קודם הם יצאו לרגילה לאחר פרק זמן ארוך של פעילות ואימונים. זה היה חזק מהכול. תדרכנו את החיילים והתחלנו לארגן ציוותי
כוחות. אני מאד רציתי לצאת למבצע והיה חשוב לי להכניס כוח פנימה ולא להישאר באיזו עתודה או אבטחה חיצונית או משהו כזה. קיבלתי אישור להכניס פלגה אחת פנימה, כאשר פלגה אחת
נשארה בפאתי רמאללה בישוב פסגות ואחת הצטרפה לגדוד 82 של השריון. אצל צ'יקו מגולני זה היה קודם כל הם ואח"כ שאר
הכוחות", סיפר ניר. "כתוצאה מכך, יצא שגדוד 82 של הופמן לא
עשה כמעט שום דבר ויחד אתו הפלגה שלי. הפלגה שישבה בפסגות כבר עשתה יותר ממנה. אני כמסו"ל הצטרפתי אל הפלגה שנכנסה העירה על 'וולקן' המש"ק. יותר מאוחר הצטרף הסגן שלי על נגמ"ש
טל נאמן כחייל צעיר שומר על עצורים
103
