Page 51 - הליכה לקיסריה להעלאה לאתר

‫סקירה היסטורית ‪37‬‬ ‫בתקופת הכיבוש הפרסי (‪ ,)627‑614‬הנוצרי רם המעלה‬
‫ביותר שהייתה לו גישה ישירה אל המושל הפרסי שישב‬
‫איור ‪43‬‬ ‫בקיסריה‪ ,‬היה הקומרקיאריוס (‪ ,)kommerkiarios‬כנראה‬
‫חותם עופרת (בולה) של‬ ‫בעל מ ֹשרה רמה בממשל הפרסי (איור ‪ .)43‬מקור מסוף‬
‫התקופה הביזנטית מבאר מונח זה בקיסריה כ'ארכון‬
‫גיאורגיוס המופקד על‬ ‫המשי'‪ ,‬והדבר עשוי להצביע על קיומו של סחר משי דרך נמל קיסריה גם בתקופת השלטון הפרסי‪.‬‬
‫סחר המשי דרך קיסריה‬ ‫יותר מ־‪ 300‬שנה קודם לכן‪ ,‬ידוע על כמה מחכמי קיסריה שעסקו בסחר משי‪.‬‬

‫(קומרקיאריוס)‪ .‬שמו‬ ‫האוכלוסייה ומבני דת‬
‫ותפקידו רשומים ביוונית‬
‫בשילוב אותיות (מונוגרמה)‬ ‫בעקבות משבר המאה השלישית רבים מבני העילית העירונית הוותיקה הגיעו לפשיטת רגל ונמנעו‬
‫מלשרת בקוריה (‪ ,)curia‬שהייתה כרוכה באחריות אישית למכסת המסים שעל העיר להעלות‬
‫לשלטונות‪ .‬במקומה קמה עילית חברתית חדשה‪ ,‬שנמנו עמה בעלי קרקעות שהתעשרו זה מקרוב‬
‫וכן ההנהגה הנוצרית בראשות הבישוף‪ .‬הבישוף היה לראשון האזרחים‪ ,‬שני רק למושל‪ .‬תהליך‬
‫ניצורה של העיר היה הדרגתי ובסופו הנוצרים היו בה לרוב‪ .‬המעמד הנכבד שהעיר זכתה לו כמרכז‬
‫למדנות נוצרית מימי אוריגנס במאה השלישית (נפטר ב־‪ 254‬בערך) ופמפילוס (הומת כמרטיר‬
‫ב־‪ ,)309‬נמשך במאה הרביעית תחת הנהגתו של אבסביוס (בישוף ‪ .)339‑315/16‬פמפילוס אסף‬
‫והעתיק את כתבי אוריגנס‪ ,‬שכונן את האקדמיה הנוצרית בקיסריה‪ ,‬שאליה עבר מאלכסנדריה‪.‬‬
‫הספרייה שהקים פמפילוס הכילה ‪ 30,000‬ספרים‪ .‬היא כללה חיבורים רבים חילוניים על מדע יוון‪,‬‬
‫פילוסופיה‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬דרמה‪ ,‬שירה‪ ,‬רטוריקה ועוד‪ ,‬וכן כתבים של סופרים יהודים ביוונית‪ ,‬שחלקים‬
‫מהם נשתמרו בספריו של אבסביוס‪ .‬פמפילוס ואבסביוס קיבלו עליהם את מלאכת הקטלוג של‬
‫אוסף זה‪ .‬בספרייה פעל גם סקריפטוריום (מרכז להעתקת כתבי יד) לכתבי הקודש‪ ,‬שנתפרסם‬
‫במלאכתו הקפדנית‪ .‬בשנת ‪ 325‬בערך‪ ,‬לבקשתו של קונסטנטינוס‪ ,‬שלח אבסביוס לקונסטנטינופוליס‬
‫‪ 50‬עותקים של כתבי הקודש‪ ,‬בתבנית של ספר דפי גוויל כרוך (קודקס)‪ .‬העיר שמרה על מעמדה‬
‫כאקדמיה לתאולוגיה‪ ,‬רטוריקה ומשפט עד המאה השישית‪ .‬במרכז אינטלקטואלי תוסס זה קיבל‬

‫ההיסטוריון פרוקופיוס מקיסריה את חינוכו המוקדם‪.‬‬
‫דומה שהסקלום לאלה קורה שבאצטדיון הוסב במאה הרביעית לקפלת מרטירים (איור ‪ .)44‬מן‬
‫המקורות הכתובים ידועים שמותיהן של עשר כנסיות שנמצאו בקיסריה‪ ,‬המוקדשות לקדושים אלו‪:‬‬
‫קורנליוס — הקנטוריון של הגדוד האיטלקי שהוטבל בידי פטרוס; השליח פיליפוס וארבע בנותיו‬
‫שהיו מתנבאות; פמפילוס; אבפמיה; מריה 'יולדת האל' (‪ ;)Theotokos‬כנסיית מריה 'החדשה';‬
‫אנסטסיוס הפרסי — קפלה שהותקנה בטטרפילון; פרוקופיוס; השליחים; ישו המשיח‪ .‬עד כה נתגלו‬
‫שרידיה של כנסייה עירונית אחת בלבד — הכנסייה המתומנת שנבנתה על הגבעה המשקיפה על העיר‬
‫והנמל‪ ,‬מעל חורבותיו של מקדש אוגוסטוס ורומא‪ .‬הייתה גם קפלה פרטית לשליח פאולוס ואולי גם‬

‫קפלה פרטית נוספת בבית האמידים הסמוך‪.‬‬
‫בצפון העיר היה בתקופה האמורה בית כנסת יהודי‪ .‬לאחר פטירתו של רבי אבהו בשנת ‪ ,309‬לא‬
‫קם ליישוב היהודי מנהיג אחר בעל שיעור קומה דומה‪ .‬ייתכן שדיכוי המרד היהודי הגדול נגד גאלוס‬
‫בשנת ‪ 351/52‬היה מהגורמים לירידה במעמדה של הקהילה היהודית בעיר‪ .‬התקוממות שנייה של‬
‫יהודי ארץ ישראל‪ ,‬במיוחד בקיסריה‪ ,‬שנהרגו בה כמה נוצרים‪ ,‬התרחשה בשנת ‪ ,439‬בימי שלטונם‬
‫של תיאודוסיוס השני (‪ )450‑408‬ופולכריה‪ .‬היהודים גם הצטרפו לשומרונים במרד של ‪ ,555‬שנשרפו‬
‫בו כנסיות של נוצרים ומושל הפרובינקיה סטפנוס הומת בפרטוריום שלו‪ .‬באחת מכתובות הפסיפס‬
‫של בית הכנסת נזכר ברילוס‪ ,‬שהיה ראש בית הכנסת (ארכיסינגוגוס) ו־‪( phrontistes‬אוצר או‬