Page 25 - et-mol 266
P. 25

‫ארמון תאגי אל‪-‬פרוקי (אוסף המחבר)‬                            ‫בית תופיק אל‪-‬רוסיין‪( 1932 ,‬בית ראשונים נס ציונה)‬

                                              ‫שמואל גילר‬

            ‫ארמונות האפנדים והווילה של זוהדי אבו אלג'יבן‬

            ‫אבנר כהנוב מספר בספרו "שאו נס ציונה" על שלושת האפנדים שהקימו ארמונות בקרבת המושבה‪ .‬בעוד שאת עבדול רחמן‬
            ‫אל‪-‬תאג'י הוא מתאר כרחמן‪ ,‬חכם וידיד המושבה‪ ,‬הרי שאת ארמונות השניים האחרים — תופיק ביי אל‪-‬רוסיין‪ ,‬ושוקרי תאג'י אל‪-‬‬
            ‫פארוקי‪ ,‬הוא מכנה "קני צרעות"‪ .‬על מקום ארמונו של תאופיק ביי ניצב היום אולם הספורט של בית הספר "ראשונים" בנס ציונה‪.‬‬

                                                     ‫ארמונו המפואר של שוקרי תאג'י אל‪-‬פארוקי ניצב עד היום בשטח המכון הביולוגי בנס ציונה‪.‬‬
            ‫שלושת ארמונות האפנדים בוואדי חנין היו מתוכננים בסגנון חלל מרכזי‪ ,‬שבו הקיפו חדרי המגורים את חדר האירוח המרכזי (ליוואן)‪.‬‬
            ‫הוא היה נפוץ בארמונות עשירי האימפריה העות'מאנית בטורקיה ובלבנון‪ .‬בצנועים שבין בתי החלל המרכזי עוטרה החזית במרפסת‬

                                                      ‫ובשלושה חלונות מקושתים‪ ,‬ואילו במפוארים הקיפו מרפסות קשתות את כל קומות הבית‪.‬‬
            ‫ארמון נוסף שנבנה בראשיתו בסגנון כזה היה ביתו של האפנדי זוהדי אבו אלג'יבן‪ ,‬שהיה מפרדסני יפו העשירים‪ ,‬חבר האגודה‬
            ‫המשותפת לפרדסנים יהודים וערבים‪ ,‬ובעל משרדים באלכסנדריה ובפורט סעיד‪ .‬ביתו המפואר נבנה על גבעה החולשת על הדרך‬
            ‫שמובילה לראשון לציון‪ .‬הבית תוכנן מחדש בראשית שנות ה־‪ 30‬בידי האדריכל ריכרד קאופמן והמהנדס יצחק רפופורט‪ ,‬כווילה‬

                                                                                       ‫מפוארת בסגנון הבינלאומי שהיה נפוץ אז בארץ (ש' גילר‪.)2016 ,‬‬

            ‫תצלום אוויר של בית אבו אלג'יבן‬                                                                                     ‫לעיון נוסף‬
                    ‫(באדיבות ליאורה אריאל)‬    ‫ש' גילר‪" ,‬שלושה נכנסו לפרדס האפנדי‪ :‬בית זוהדי אבו אלג'יבן ומתכנניו היהודים"‪,‬‬

                                                                                            ‫עת־מול ‪( 248‬נובמבר ‪ ,)2016‬עמ' ‪.18-16‬‬

            ‫"לא ניתן לתאר את המבט על פני אמי ודודתי כשעמדו מחוץ‬         ‫בפברואר ‪ 2012‬אבללה‪ ,‬נכדת הביי‪ ,‬הגיעה יחד עם שני בניה ועם‬
                         ‫לשער בית החולים וצפו בבית סבא עבדול רחמן"‪.‬‬     ‫אחותה ד"ר מונה תאג'י לחנוכת כיכר על שמו של ד"ר דג'אני‬
                                                                        ‫ביפו‪ .‬עם הנכדות והנכדים הם נסעו לביקור בבית הסב שעליו‬
            ‫בעקבות ביקור נכדותיו וניניו של עבדול רחמן בתל אביב שלח ד"ר‬  ‫שמעו כה רבות‪ .‬אך כיוון שהבניין משמש היום מרכז לבריאות‬
            ‫אור אלכסנדרוביץ‪ ,‬נצר ליוסף אליהו שלוש‪ ,‬מכתב תודה למשפחת‬     ‫הנפש בנס ציונה‪ ,‬הם לא הורשו להיכנס אליו‪ .‬הבן פואד תיעד‬
            ‫הביי ובו הוקרה על הסיוע שהעניק עבדול רחמן למשפחתו‬           ‫את הביקור בסרטון שערך ונושא את השם "מר ומתוק — חזרת‬
                                                                        ‫המשפחה לפלשתינה"‪ .‬כך תיאר את הרגשתם של בני המשפחה‪:‬‬
                            ‫במצוקתה‪ .‬המכתב התקבל בהתרגשות רבה‪0 .‬‬

‫עת־מול ‪266‬‬                                                                                                                                                     ‫לעיון נוסף‬
                                                                                                                        ‫‪ .	1‬י"א שלוש‪ ,‬פרשת חיי‪ ,1930-1870 :‬בבל‪.2005 ,‬‬
‫‪ 	.2‬א' כהנוב‪" ,‬שאו נס ציונה"‪ :‬מסיפורי אבנר כהנוב‪ ,‬העצמאות‪23 .1998 ,‬‬
   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30