Page 17 - etmol_134

‫ירושתו של השר שמאמה‬

‫שליחים ספרדים ואשכנזים מתדיינים בליוורנו‬

‫לתולדות הארץ‪ ,‬לבית הספרים הלאומי‬ ‫מאת רבקה פלסו‬ ‫נסים שמאמה היה שר הכספים של‬
‫והאוניברסיטאי‪ .‬תעודות אלו‪ ,‬המלוות‬ ‫הביי‪ ,‬מושל תוניסיה במחצית הראשונה‬
‫במחקר שערך ד״ר אברהם חיים‪ ,‬הן עדות‬ ‫לאשכנזי ירושלים גם בהיותו בתוניסיה‪,‬‬ ‫של המאה ה־‪ 19‬וממנהיגי הקהילה‬
‫חשובה לתולדות הארץ במאה ה‪19-‬‬ ‫במידה ישווה לתרומות שתרם לספרדים‪.‬‬ ‫היהורית‪ .‬קשה היה להיות גזברו של‬
‫ולפני כן‪ .‬את ארכיונו האישי השאיר‬ ‫נציגי הספרדים טענו לעומתם‪ ,‬שלפי‬ ‫הביי‪ ,‬שהיה בזבזן גרול והסתכסך גם עם‬
‫ההסכם מגיע להם כל הסכום‪ .‬האשכנזים‬ ‫מרינות אירופה שביקשו להגביר את‬
‫אליהו אלישר לארכיון הציוני המרכזי‪.‬‬ ‫לא קיבלו את הטענה ושלחו אף הם שני‬ ‫השפעתן במדינה הצפוץ־אפריקאית‪ .‬בסו­‬
‫שלוחים לליוורנו להתדיין על הירושה‪.‬‬ ‫פו של דבר בזבזנותו של הביי ונוכלות‬
‫ירושת שמאמה‬ ‫השלוחים היו שלמה זלמן לוין‪ ,‬ראש‬ ‫שריו הביאו את המדינה אל סף פשיטת‬
‫ישיבה וממייסדי שכונת מאה שערים‪,‬‬ ‫רגל‪ ,‬מצב שאיפשר לצרפתים להשתלט‬
‫בימים אלה מוצג חלק מהתעודות‬ ‫ויואל משה סלומון‪ ,‬מראשוני שכונת‬ ‫על המדינה‪ ,‬אליה נטשו עיניים מזה זמן‬
‫בבית‪-‬הספרים הלאומי‪ .‬ארבעה שטרות‬ ‫״נחלת שבעה״ שאחר‪-‬כך היה בין מייסדי‬ ‫רב‪ .‬את האשם מצאו התוניסים בקאיד‬
‫מן האוסף מספרות את סיפור ירושתו של‬ ‫)השר( היהודי‪ ,‬אולם זה נמלט בזמן‬
‫השר נסים שמאמה והמאבק עליה שנמ­‬ ‫המושבה פתח‪-‬תקוה‪.‬‬ ‫מהמדינה‪ ,‬התיישב בפריז ואחר־כך בלי־‬
‫אליהו אלישר‪ ,‬מצאצאי משפחת אלי‪-‬‬ ‫וורנו שבאיטליה‪ ,‬שם מת בחודש טבת‬
‫שך זמן רב‪.‬‬ ‫שר‪ ,‬היה מן המנהיגים הבולטים של בני‬ ‫תרל״ג‪ ,1873 ,‬והשאיר צוואה בה הוריש‬
‫השטר הראשון ממנה את הרב יעקב‬ ‫הארץ במשך יותר מששים שנה‪ .‬נולד‬ ‫את רוב הונו לבני אחיו‪ ,‬לו עצמו לא היו‬
‫שאול אלישר ואת הדיין משה חי גאגין‬ ‫בירושלים ולמד בבית‪-‬הספר של כל‬ ‫ילדים‪ ,‬ו־‪ 200‬אלף פראנק הקציב לישיבה‬
‫כשליחי הקהילה הספרדית בירושלים‬ ‫ישראל חברים‪ .‬שירת כקצין בצבא‬
‫וחתומים עליו ראשי הקהילה‪ .‬השטר‬ ‫התורכי במלחמת העולם הראשונה‪,‬‬ ‫בירושלים‪.‬‬
‫מודיע כי שכרם של השליחים יהיה ‪10‬‬ ‫למד משפטים באוניברסיטת ביירות והיה‬ ‫ממשלת תוניסיה ניסתה לזכות בירושה‬
‫אחוז מכל סכום שיצליחו לגבות‪ .‬השטר‬ ‫מהפקידים הבכירים של ממשלת המנדט‪.‬‬ ‫הגדולה בטענה שזהו כסף שנעשה בתו­‬
‫השני הוא ההסכם ששני השליחים —‬ ‫הוא היה ממארגני הקהילה הספרדית‬ ‫ניסיה‪ .‬נערכו משפטים רבים ובהתערבות‬
‫יעקב שאול אלישר ומשה חי גאגין‪,‬‬ ‫בארץ ונשיא ראשון שלה‪ ,‬עסקן בחיים‬ ‫ממשלת צרפת הושגה פשרה בין יורשי‬
‫הסכימו ביניהם בדרכם לליוורנו והוא בא‬ ‫המדיניים‪ ,‬מראשי ההגנה‪ ,‬וחבר בכנסת‬ ‫השר ובין ממשלת תוניסיה‪ .‬עכשיו הגיע‬
‫להסדיר את מערכת היחסים וחלוקת‬ ‫הראשונה והשניה‪ .‬אלישר פעל הרבה‬ ‫תור קיום הצוואה עצמה וכדי לשמור על‬
‫התפקידים ביניהם‪ .‬משטר זה מתברר כי‬ ‫בקשירת קשרים ויחסים עם הערבים‪ .‬את‬ ‫האינטרס של הקהילה הספרדית בירוש­‬
‫שניהם יקבלו ‪ 12‬אחוז מהסכום שיצליחו‬ ‫חייו סיכם בשני ספרים — ״חיים עם‬ ‫לים שלחו ראשי הספרדים בעיר שני‬
‫להביא עמם‪ ,‬ולא ‪ 10‬אחוז כפי שנאמר‬ ‫יהודים״ ו״חיים עם פלשתינאים״‪ .‬אלישר‬ ‫נציגים לליוורנו כדי לטפל בעניין‪ .‬השלי­‬
‫בשטר הראשון‪ .‬הם מתחייבים לחלק‬ ‫נפטר בשנת ‪ ,1981‬בהיותו בן שמונים‪-‬‬ ‫חים היו יעקב שאול אלישר‪ ,‬ששימש‬
‫ביניהם את הכסף שווה בשווה וכן ״כל‬ ‫ושתים‪ .‬הוא ציווה את ארכיונו הנוגע‬ ‫כראש אב בית‪-‬דין של ירושלים‪ ,‬והדיין‬
‫מה שיזמן ה׳ לידיהם״ בנסיעה זו‪ .‬הם‬ ‫שלום משה חי גאגין‪ ,‬מראשי ישיבת ״בית‬
‫מתחייבים גם שלא להעלים איש מרעהו‬ ‫שטר המינוי של הנציגים הספרדים‬ ‫אל״‪ .‬ברבות הימים נבחר יעקב שאול‬
‫אלישר לראשון‪-‬לציון ולראש רבני ירוש­‬
‫שום דבר הקשור בשליחותם‪.‬‬
‫לים ונודע בכינויו ‪ -‬יש״א ברכה‪.‬‬
‫עשר שנים לפני כן‪ ,‬ב‪ ,1862-‬לאחר‬
‫מריבות ארוכות וקשות‪ ,‬הגיעו נציגי‬
‫הקהילה הספרדית והקהילה האשכנזית‬
‫בירושלים‪ ,‬להסכם על חלוקת הכספים‬
‫הנתרמים לעיר — תרומות שבאו מיהו­‬
‫דים ספרדים‪ ,‬קיבלום הכוללים הספרדים‪,‬‬
‫ואילו כסף שנתרם על‪-‬ידי אשכנזים‬

‫הופנה לכולל האשכנזי‪.‬‬
‫אבל הפעם התעוררה מחלוקת בין‬
‫האשכנזים והספרדים‪ .‬האשכנזים אמרו‬
‫שמכיוון שהנדבן עבר לגור באיטליה‬
‫שבאירופה‪ ,‬מקום מושב אשכנזים‪ ,‬מגיע‬
‫גם להם סכום מסויים מן התרומה‪ .‬הם‬
‫אמרו גם כי הגביר שמאמה היה תורם‬