Page 24 - etmol_134
P. 24
שתי סקוטיות ,חוקר סקרן וקואי מפטרסבווג
אברהם פירקוביץ הכל התחיל בשתי נשים סקוטיות אמיצות ,אגנס לואיס ומרגרט גיבסון ,שיצאו בשנת
896ו למסע במצרים ובסיני .בהיותן בקהיר רכשו כמה קטעים עתיקים כתובים בעברית,
והראו אותם בשובן לאנגליה לידידם היהודי ,החוקר ד״ר שניאור זלמן שכטר )צילום
בשער החוברת( .הוא קרא בכתבים הישנים ונדהם ,היה בידיו קטע משירת בן סירא שעד
כה היה מוכר רק בתרגום היווני .שכטר מיהר למצרים וגילה את מקורם של הקטעים
בגניזה בבית־הכנסת בן־עזרא במצרים ,שם נמצאו רבבות קטעים בעברית .בעל כוח
שיכנוע רב היה שכטר והוא השפיע על פרנסי הקהילה היהודית בקהיר לתת לו את
הקטעים כדי להביאם לאוניברסיטת קמברידג׳ ולשמרם שם .כך הגיעו בראשית שנת
897ו ,לפני מאה שנה ,כ־ 140אלף קטעים גדולים וקטנים של כתבים כתובים בעברית,
וחלקם בערבית־יהודית .היה זה אוצר עצום על חיי יום־יום וחיי אישים ,מהם נודעים
ביותר כמו הרמב״ם ויהודה הלוי ,ומשפחות וקהילות במצרים ,בארץ־ישראל ובמזרח
התיכון מהמאות ה־סו ועד ה־4ו ויחד אתם קטעי שאלות־ותשובות ופיוטים שלא ידענו.
לא היו אלו קטעי הגניזה הראשונים שהגיעו לאירופה .כשלושים שנה לפני כן עבר
הקראי הרוסי אברהם פירקוביץ בארצות המזרח התיכון ,ורכש מאות כתבים מן הגניזות
שנמצאו בקהיר ,אלו היו בחלקם הגדול ספרים שלמים ,בין השאר העוסקים גם בראשית
ימי הקראות .קטעים אלו נמצאים כיום בארכיונים בפטרסבורג ולאחרונה הוחל
בצילומם ובחקירתם באופן מדוקדק .מחקר ההיסטוריה והתרבות היהודים של ימי
.'/ i־-V
מרגרט גיבסון אגנס לואיס
איגרת בכתב ידו של הרמב״ם ״W
'vm ’r0 jy fixfi W:
י׳״*■״ ' דף מאוייר ללימוד האלף־בית
>■vicm mi ■ifMff1m הביניים קיבל תפנית עצומה ,והכל בזכות הכתבים באותיות עבריות שכמנהג הדתי
היהודי לא נזרקו עם תום שימושם אלא נגנזו בבתי־כנסת או בבתי־קברות ,ואקלים
מצרים היבש ,ששימר את הכתבים שלא יתפוררו; וכאמור ,גם בזכות שתי נשים
סקוטיות מוזרות וחוקר אחד ,שאגב אחיו היה ממתיישבי זכרון־יעקב הראשונים.
מאז נחקרו הכתבים בידי עשרות חוקרים ובין הוותיקים בהם היה יעקב מאן ונכתבו
עשרות מאמרים וספרים ובאו לאוויר העולם עשרות יצירות בזכותם .לפני כחמישים
שנה החל בחקירת כתבי הגניזה שבאוקספורד החוקר ש.ד גויטיין ,שבכשרון עצום
ובגאוניות כמעט ,הצליח במשך שלושה עשורים לחשוף סודות גניזה ולחבר עשרות
מאמרים וספרים בעקבות כתבי הגניזה ולהעמיד דור של תלמידים .בימים אלה ,במלאות
מאה שנה לגילוי הגניזה ,מוצגות חמישים תעודות מגנזי קמברידג׳ בתערוכה במוזיאון
ישראל .אוצרות התערוכה הן איריס פישוף ודייזי רקח־ג׳יברה ,שנעזרו בש.ק .רייף ,מנהל
היחידה לחקר הגניזה בקמברידג׳.
המרכז האקדמי הישראלי בקהיר פירסם לאחרונה ביולטין המוקדש למחקר הגניזה
ולכנס המדעי שנערך בקהיר בשנה שעברה בהשתתפות חוקרים מארצות שונות ,ביניהם
גם מצרים ,שדן במחקרי הגניזה .ובקהיר עצמה נערך עתה שיפוץ בבית־הכנסת בן־עזרא.