Page 294 - הציונות בתוניסיה
P. 294

‫‪  276‬פרק חמישי‬

‫לארץ ישראל הייתה רבה וחשובה‪ ,‬ואילו הסביבה בצפון אפריקה לא הייתה‬
‫מוכרת כלל למוסד לעלייה בי"ת‪ .‬הלחץ של אפרים פרידמן וההססנות של אביגור‬
‫הביאו לנקיטת כמה צעדים‪ .‬אביגור שלח את יאני אבידוב לאלג'יריה לבדוק את‬
‫מצב העניינים בה ולדווח לו‪ ,‬ובד בבד נסע אפרים פרידמן לאלג'יריה לגייס את‬

                                             ‫הפעילים הראשונים לפעולת ההעפלה‪.‬‬
‫לצורך התחלת הפעולה גויסו חברי הקורס הראשון ל"הגנה" בצפון אפריקה‪.‬‬
‫חמישה מתוך שמונת הפעילים היו חברי צעירי ציון מתוניסיה‪ ,‬והם היו הכוח‬
‫המרכזי שגייס את המעפילים מכל רחבי צפון אפריקה‪ .‬שני פעילים היו ממרוקו‪,‬‬
‫ומאלג'יריה — פעיל אחד‪ 74.‬הקורס נפתח ב‪ 17-‬בפברואר ‪ 1947‬והסתיים ב‪13-‬‬
‫במרס‪ .‬במסגרת הקורס הוכשרו החברים לפעילות הגנה וארגון העלייה‪ .‬בחירת‬
‫החברים ובחירת המקום לקיום הקורס מלמדת על יסודות חדשים בפעילות‬
‫הציונית בצפון אפריקה‪ .‬מקומה של הציונות התוניסאית בכלל ושל חברי צעירי‬
‫ציון בפרט בלטו כאן במיוחד‪ .‬זו הפעם הראשונה שהתארגנה פעילות כלל צפון‬
‫אפריקנית בהיקף גדול ומשמעותי‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬העדיפות של אלג'יריה כבסיס‬
‫לפעולה היה ברור הן בשל מעמדה המדיני הן בשל מיקומה‪ ,‬בין שתי המדינות‬
‫האחרות‪ .‬ולמרות זאת‪ ,‬התוצאה של ההעפלה הייתה מעט שונה מזו שתכנן אפרים‬
‫פרידמן‪ ,‬מי שבראש סדר העדיפויות שלו עמדה שלומה של התנועה החלוצית‬

                                                                          ‫צעירי ציון‪.‬‬
‫ארגון ההעפלה מצפון אפריקה היה מורכב במיוחד וכלל הכנת מחנה לקליטת‬
‫העולים‪ ,‬גיוס עולים ברחבי צפון אפריקה והבאתם למחנה‪ ,‬תיאום עם המוסד‬
‫לעלייה בי"ת על מועד ההפלגה‪ ,‬טיפול במעפילים במחנה והכשרתם לעלות‬

        ‫לאנייה‪ ,‬גיוס משאבים כספיים ותיאום עם שלטונות צרפת באלג'יריה ועוד‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬בין מאי לנובמבר ‪ 1947‬יצאו מחופי אלג'יריה שלוש אניות למסע —‬
‫"יהודה הלוי"‪" ,‬שיבת ציון" ו"החלוץ" שיושביה הועברו ל"הפורצים"‪ .‬כאמור‬
‫רק האחרונה זכתה לעגון בחופי ישראל‪ .‬ואולם בנובמבר ‪ 1947‬החל שלב חדש‬
‫בהעפלה‪ .‬הצרפתים באלג'יריה העניקו למעפילים אשרות יציאה קולקטיביות‬
‫לצרפת‪ ,‬למחנות המעפילים של המוסד לעלייה בי"ת במרסיי‪ .‬פרידמן כבר לא‬
‫היה באלג'יריה ואת מקומו תפס יעקב קראוזה‪ 75.‬בתקופה זו גבר מאוד גל הבריחה‬

         ‫ממרוקו‪ ,‬במיוחד לאחר ההתפרצות האלימה באוג'דה ובג'רדה ביוני ‪.1948‬‬
‫בין מאי ‪ 1947‬למרס ‪ 1949‬יצאו כ‪ 20,000-‬יהודים מצפון אפריקה לישראל בין‬
‫באניות שיצאו מחופי אלג'יריה לישראל ישירות ובין בהפלגות או בטיסות לצרפת‬
‫ומשם לארץ ישראל‪ .‬מרבית המעפילים היו ממרוקו‪ ,‬חלק קטן מתוניסיה ומיעוט‬
‫מאלג'יריה‪ 76.‬מתוניסיה עלו בתקופה זו כ‪ 300-‬מעפילים‪ ,‬רובם מערי הדרום‬

                                                                                ‫‪ 	74‬שם‪ ,‬עמ' ‪.261‬‬
                                                                                    ‫‪ 7	 5‬ראו כרוז‪.‬‬

‫‪ 7	 6‬הסיבה לסיום התקופה במרס ‪ 1949‬קשורה להסכם שנחתם בין הסוכנות היהודית לבין‬
   289   290   291   292   293   294   295   296   297   298   299