Page 310 - הציונות בתוניסיה

‫‪ 292‬פרק חמישי‬

‫ומיהרה להכיר בקיומה של מדינת ישראל‪ .‬בתוניסיה אפשרה צרפת לציונות לפרוח‬
‫על ידי שהיא לא מנעה שום ביטוי כמעט של פעולה ציונית‪ ,‬גם אם הפעילות‬
‫נעשתה בצורה הפגנתית‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬מעפילים יצאו מתוניסיה‪ ,‬שליחים הגיעו‬
‫לתוניסיה ועיתונות ציונית ענפה ראתה בה אור‪ .‬כל זה הוכיח למוסלמים שצרפת‬
‫פרו‪-‬ציונית וכדי לפגוע בצרפת יש לחפש דרך לפגוע בציונות‪ .‬הסיבה השלישית‬
‫היא שהאירועים הבין‪-‬לאומיים סביב נושא המזרח התיכון היו משמעותיים‬
‫במיוחד‪ .‬אירוע רדף אירוע‪ .‬החלטת האו"ם על הקמת ועדת בדיקה לנושא ארץ‬
‫ישראל‪ ,‬תמיכתה של ארצות הברית בהקמת מדינה ליהודים‪ ,‬דיוני ועדת האו"ם‪,‬‬
‫ההחלטה הבריטית על פינוי ארץ ישראל ולוב והקמת מדינת ישראל‪ .‬אירועים אלו‬
‫חייבו התלכדות כלל ערבית כדי לחזק את טיעוניהם לפני הגופים הבין‪-‬לאומיים‪.‬‬
‫במישור התוניסאי‪ ,‬הצטרפותם של יהודי תוניסיה למאבק בארץ ישראל‪ ,‬כמו‬
‫ההעפלה והעלייה הלגלית או פעילות האצ"ל וההגנה‪ ,‬הפכה את המאבק על ארץ‬
‫ישראל לעניין מוחשי וקרוב‪ .‬משמעות הדבר היא שהיו למוסלמים יותר עילות‬
‫להעלות את נושאיהם בתוניסיה כמו מחוצה לה‪ .‬הסיבה הרביעית להקצנה היא‬
‫משום שלתוניסיה הגיע מידע רב על הנעשה בפלסטין‪ .‬מידע זה הגיע באמצעות‬
‫העיתונות הציונית והעיתונות המוסלמית‪ .‬אלה וגם אלה ביקשו לפאר את‬
‫מטרות פעולתם‪ .‬הציונים ביקשו לדרבן את היהודים ולהוכיח כי הפתרון הציוני‬
‫הוא הפתרון‪ ,‬ואילו המוסלמים ביקשו להוכיח כי הם תומכים במאבק בפלסטין‬

‫ומעודדים את תומכיהם‪.‬‬
‫מול קבוצת הגורמים האלה‪ ,‬שליבו את היחסים והקצינו אותם‪ ,‬היו לפחות‬
‫שני גורמים שמיתנו אותם‪ .‬האחד הוא היותה של המנהיגות הבכירה של הדסתור‪,‬‬
‫ובראשם חביב בורגיבה‪ ,‬בגולה‪ .‬בורגיבה ישב בקהיר‪ ,‬ליד משרדי הליגה הערבית‬
‫שאך נוסדה (מרס ‪ ,)1945‬ובאופן טבעי נאלץ לבטא עמדות קיצוניות יותר ממה‬
‫שביטא בתוניסיה‪ .‬אך דוק בדבר‪ ,‬ביטוי עמדות קיצוניות מדי עלול לשלהב את‬
‫מערכת היחסים בתוניסיה ואולי אף להביא לפגיעות בנפש‪ ,‬אולם התנועה צריכה‬
‫הייתה להוכיח את מתינותה ואת יכולתה לשלוט במדינה ולא ההפך‪ .‬אסור היה‬
‫לחשיפה הבין‪-‬לאומית לפגוע בתדמית של היות התנועה הלאומית תנועה שוחרת‬
‫שלום ושוויון‪ .‬הגורם הממתן השני היה מערכת היחסים בין פלגי הדסתור‪ .‬אחד‬
‫הנושאים שהבדיל בין שני הפלגים האלה של התנועה היה יחסם לנושא ארץ‬
‫ישראל‪ .‬הציונות בתוניסיה והמצב בארץ ישראל היו נושאים ליריבויות פנימיות‬
‫שהלכו והתחדדו‪ .‬הדסתור הישן ביקש להקצין עמדותיו ואילו הפלג של בורגיבה‪,‬‬
‫הדסתור החדש‪ ,‬ביקש למתן את היחסים‪ ,‬לפחות במישור הפנים תוניסאי‪ .‬הנה כי‬

‫כן התקופה הייתה רווית מתח לא רק למוסלמים אלא גם לציונים‪.‬‬
‫בתקופת מלחמת העולם השנייה (תקופת וישי ותקופת הגרמנים)‪ ,‬היו היחסים‬
‫בין היהודים לבין המוסלמים טובים בדרך כלל‪ .‬אמנם הנושא טרם נחקר ביסודיות‬
‫אך נראה שאפשר לקבוע זאת משום שבתקופת המלחמה לא ידוע לנו כמעט על‬