Page 310 - הציונות בתוניסיה
P. 310
292פרק חמישי
ומיהרה להכיר בקיומה של מדינת ישראל .בתוניסיה אפשרה צרפת לציונות לפרוח
על ידי שהיא לא מנעה שום ביטוי כמעט של פעולה ציונית ,גם אם הפעילות
נעשתה בצורה הפגנתית .זאת ועוד ,מעפילים יצאו מתוניסיה ,שליחים הגיעו
לתוניסיה ועיתונות ציונית ענפה ראתה בה אור .כל זה הוכיח למוסלמים שצרפת
פרו-ציונית וכדי לפגוע בצרפת יש לחפש דרך לפגוע בציונות .הסיבה השלישית
היא שהאירועים הבין-לאומיים סביב נושא המזרח התיכון היו משמעותיים
במיוחד .אירוע רדף אירוע .החלטת האו"ם על הקמת ועדת בדיקה לנושא ארץ
ישראל ,תמיכתה של ארצות הברית בהקמת מדינה ליהודים ,דיוני ועדת האו"ם,
ההחלטה הבריטית על פינוי ארץ ישראל ולוב והקמת מדינת ישראל .אירועים אלו
חייבו התלכדות כלל ערבית כדי לחזק את טיעוניהם לפני הגופים הבין-לאומיים.
במישור התוניסאי ,הצטרפותם של יהודי תוניסיה למאבק בארץ ישראל ,כמו
ההעפלה והעלייה הלגלית או פעילות האצ"ל וההגנה ,הפכה את המאבק על ארץ
ישראל לעניין מוחשי וקרוב .משמעות הדבר היא שהיו למוסלמים יותר עילות
להעלות את נושאיהם בתוניסיה כמו מחוצה לה .הסיבה הרביעית להקצנה היא
משום שלתוניסיה הגיע מידע רב על הנעשה בפלסטין .מידע זה הגיע באמצעות
העיתונות הציונית והעיתונות המוסלמית .אלה וגם אלה ביקשו לפאר את
מטרות פעולתם .הציונים ביקשו לדרבן את היהודים ולהוכיח כי הפתרון הציוני
הוא הפתרון ,ואילו המוסלמים ביקשו להוכיח כי הם תומכים במאבק בפלסטין
ומעודדים את תומכיהם.
מול קבוצת הגורמים האלה ,שליבו את היחסים והקצינו אותם ,היו לפחות
שני גורמים שמיתנו אותם .האחד הוא היותה של המנהיגות הבכירה של הדסתור,
ובראשם חביב בורגיבה ,בגולה .בורגיבה ישב בקהיר ,ליד משרדי הליגה הערבית
שאך נוסדה (מרס ,)1945ובאופן טבעי נאלץ לבטא עמדות קיצוניות יותר ממה
שביטא בתוניסיה .אך דוק בדבר ,ביטוי עמדות קיצוניות מדי עלול לשלהב את
מערכת היחסים בתוניסיה ואולי אף להביא לפגיעות בנפש ,אולם התנועה צריכה
הייתה להוכיח את מתינותה ואת יכולתה לשלוט במדינה ולא ההפך .אסור היה
לחשיפה הבין-לאומית לפגוע בתדמית של היות התנועה הלאומית תנועה שוחרת
שלום ושוויון .הגורם הממתן השני היה מערכת היחסים בין פלגי הדסתור .אחד
הנושאים שהבדיל בין שני הפלגים האלה של התנועה היה יחסם לנושא ארץ
ישראל .הציונות בתוניסיה והמצב בארץ ישראל היו נושאים ליריבויות פנימיות
שהלכו והתחדדו .הדסתור הישן ביקש להקצין עמדותיו ואילו הפלג של בורגיבה,
הדסתור החדש ,ביקש למתן את היחסים ,לפחות במישור הפנים תוניסאי .הנה כי
כן התקופה הייתה רווית מתח לא רק למוסלמים אלא גם לציונים.
בתקופת מלחמת העולם השנייה (תקופת וישי ותקופת הגרמנים) ,היו היחסים
בין היהודים לבין המוסלמים טובים בדרך כלל .אמנם הנושא טרם נחקר ביסודיות
אך נראה שאפשר לקבוע זאת משום שבתקופת המלחמה לא ידוע לנו כמעט על