Page 32 - הציונות בתוניסיה
P. 32

‫‪  30‬מבוא‬

‫לכל אורכה מדרום מזרח‪ .‬הם נבדלו בלבושם‪ ,‬ומתוקף היותם זרים לא חלו עליהם‬
‫גזרות לבוש שחלו על התואנסה‪ .‬אף שאימצו את הערבית‪-‬היהודית המקומית הרי‬
‫שהשפה האיטלקית הייתה עדיין שגורה בפיהם‪ ,‬ולא רק לצורכי מסחר‪ .‬את ילדיהם‬
‫נהגו לשלוח ללמוד בליוורנו‪ ,‬והייתה להם זיקה ברורה לאיטליה — תרבותית‬
‫ופוליטית‪ .‬מובן שהקהילות לא התערבבו ביניהן בקשרי נישואין או בכל דרך‬

                                                                               ‫אחרת‪.‬‬
‫ייתכן שהפיצול בין הקהילות נבע מהגידול במספרם של הגראנה‪ ,‬והוא‬
‫שהכריח אותם להקים לעצמם מוסדות נפרדים‪ ,‬כדי לאפשר להם להמשיך‬
‫לקיים את מסורתם‪ .‬כיוון שהגראנה באו ממסורות פוליטיות ותרבותיות שהם‬
‫חשבו למפותחות יותר מהתרבות היהודית התוניסאית‪-‬הערבית המקומית‪ ,‬טבעי‬
‫היה שהם יפתחו רגשות עליונות על היהודים המקומיים‪ .‬להערכתו של יצחק‬
‫אברהמי‪ ,‬מהחוקרים החשובים של קהילת הגראנה‪ ,‬תהליך התחזקות הגראנה היה‬
‫מקביל להתחזקות קהילת התואנסה‪" .‬היה אפוא תהליך מקביל של עלייה וחיזוק‬
‫תודעת ערך העצמי; האם הייתה השפעה הדדית? נראה לנו שההקבלה בזמן שבו‬
‫נתחוללה ההתעצמות וההתגבשות של שתי הקהילות‪ ,‬עשוי להסביר במידת מה‪,‬‬
‫מדוע לא יושב העימות בין התואנסה והגראנה והיה חריף וממושך"‪ 11.‬גם במאה‬
‫התשע עשרה נמשך העימות בין שתי הקהילות‪ .‬קהילת הגראנה פעלה להמשך‬
‫ביצור מעמדה האוטונומי שבא לידי ביטוי בניסיון למנות לעצמה "קאיד"‪ ,‬ראש‬
‫קהילה‪ .‬מאבק זה נכשל‪ ,‬והביי סירב להעניק לה הנהגה נפרדת‪ .‬לעומת זאת‬
‫המאבק להקמת בית קברות יהודי נפרד הוכתר בהצלחה‪ ,‬ובשנת ‪ 1851‬הקימה לה‬

                  ‫קהילת גראנה בית עלמין נפרד בתוך בית העלמין של התואנסה‪.‬‬
‫הפיצול של שתי הקהילות האלה והמאבק ביניהן השפיעו השפעה ישירה‬
‫על הציונות בתוניסיה‪ .‬הציונות נאבקה להחדיר את הרעיון הציוני לשני קהלים‬
‫שונים תרבותית ואשר אינם דוברים את אותה שפה‪ ,‬ומשעה שכבשו הצרפתים את‬
‫תוניסיה ונוצר בה מוקד זיקה תרבותית שלישי‪ ,‬שהיה בתחרות פוליטית ולאומית‬
‫ממשית בתוניסיה‪ ,‬נעשתה עבודתם קשה שבעתיים‪ .‬ואולם לצד הקושי להתנהל‬
‫בשלושה מישורים תרבותיים היה למצב הזה יתרון‪ ,‬שכן התחדדה הלגיטימיות של‬
‫מאבקים לאומיים‪-‬תרבותיים‪ .‬זהו ההקשר הפוליטי המידי שגם הקהילה היהודית‬

                                                            ‫הייתה אמורה לפעול בו‪.‬‬

                                                  ‫האזרחות הצרפתית ומשמעויותיה‬

‫הקהילה היהודית בתוניסיה התאפיינה בניעות חברתית‪ ,‬מהחברה היהודית‬
‫התוניסאית לחברה הצרפתית בעלת הכוח השלטוני‪ ,‬הכלכלי והחברתי המרכזי‪.‬‬
‫הדרך להצליח — כלכלית וחברתית — הייתה באמצעות אזרחות צרפתית‪ .‬שאלת‬

                                                                       ‫‪ 1	 1‬אברהמי‪ ,‬תזה‪ ,‬עמ' ‪.66‬‬
   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37