Page 2 - etmol9
P. 2
העורך :שלמה שבא עתון לתולחת ארץ יעו־־אל ועס ישראל
מועצת המערכת :פרום׳ שלמה סימונסון ,שלמה שביט,
שלמה נצר ,ד״ר יוסף גורני
המעצב :קרמן/קרמן
מינהלה :יוסף אלקוני
המו״ל :הוצאת הספרים של אוניברסיטת תל־אביב
המערכת :עת־מול ,בית התפוצות ,אוניברסיטת תל־אביב
הפצה ומנויים :ת .ד - 23078 .תל־אביב
סדר־צילום :דפוס ״ חדקל״ בע״מ ,ת״א
הדפסה :אופסט מל״ן בע״מ ־ -תל־אביב
מיסודם של אוניברסיטת תל־אביב ומשרד החינוך והתרבות
L.
התוכן תפילה ושירה
בשער— לכבוד השנה החדשה -גלויה ישנה מראשית המאה. הנה קרבים החגים ותפילותיהם .תפילות אלו ,שניצניהן עוד מימות
בעמוד 3מספר ד״ר משה גיל על סוחרים יהודים שערכו מסעות הבית ,הן ממיטב השירה העברית! תפילות אלו הן גם מעין
מספרד ועד סין ומגלה ,כי מוצאם מבבל; ד״ר אגיסה שפירא
כותבת )בעמוד (6על גדוד־העבודה ־־ -מאות הצעירים והצע ״אנתולוגיה״ של שירה ופיוט ואפילו פרוזה לאורך מאות שנים,
ירות אשר חיו בחברה שוויונית בשנות העשרים ,על מנהיגם מימי הפייטנים המופלאים של ארץ־ישראל ,יניי ,הקליר ואחרים -
אלקינד וסופו הטראגי; מרום׳ שלמה סימונסון מספר בעמוד 9
על מקורו של הגיטו — השם והמקום; האם נמצאת מנורת אחיהם הבכירים של משוררי ימינו העברים — ועד פייטני בבל
הזהב של המקדש אי־שם באדמת ירושלים? ־־־ על גלגולים ומשוררי ספרד ומקונני אשכנז .הם גם מהווים — למי שמתגבר על
מלאי תעלוקלה של המנוךה מספר אליעזר ירושלמי בעמוד וו;
בימים אלו תחגוג הארץ את יום הולדתו השמונים של גדול ביטויי״לשון שונים — הנאות־שירה ורובם נכתבו שעה שרוב
המשוררים העברים החי עמנו ,אורי צבי גרינברג ,יוחנן ארגון לשונות התרבות של ימינו היו בחיתוליהן ולא ידעו כמעט שירה.
מספר )בעמוד 4ו ( על שירים ״לא ידועים״ שלו -מוקדשים וכך ,אתה מוצא בתפילות הימים־הנוראים שירים קצרים וארוכים,
לילדים; צבי פרייגרזון היה מהנדס־מכרות סובייטי נודע ,הוא
היה גם סופר עברי במסתרים -על הסופר־המהנדס מספר ד״ר המדברים אל ליבך ,כאילו נכתבו היום על־ידי טובי המשוררים
יהושע א .גלבוע בעמוד 5ו;קורות רממה ,היא רוחמה ,מעלה בני דורנו:
אליהו כגעד בעמוד ;18עמרם קליין מספר על קורות הסרט
האילם בארץ־ישראל )עמוד ;(20בעמוד - 23מדור חדש: פתח לנו שער/בעת נעילת שער/כי פנה יום;
תעודה והפעם -על רעש אדמה ברמלה לפני יותר מ־ 900שנה;
היום יפנה/השמש יבוא ויפנה/נבואה שעריך.
בעמוד אחרון -חידונים. או:
הערת המערכת :בצילום שנתפרסם בחוברת הקודמת בעמוד ,4 היום הרת עולם ,היום יעמיד במשפט/כל יצורי עולמים ,אם כבנים אם
חלה טעות .אין זה עמוד של בית הכנסת בסרדיס ,אלא של
כעבדים/
מקדש ארתמיס שם.
אם כבנים — רחמנו כרחם אב על בנים/ואם כעבדים — עינינו לך תלויות עד
זוהי חוברת ראשונה״לשנת תשל״ז
שתחננו/ותוציא לאור משפטנו -קדוש.
עם החוברת יקבלו המנויים שי: או תפילת ״ונתנה תוקף״ ,או אותה פרוזה־שירית שוטפת ,סוחפת,
עתון ״יום המדינה״ כדמותו! של תפילת כהן גדול ,או תפילה כמו:
השגה ייצאו לאור 6חוברות אתה זוכר מעשה עולם ופוקד כל יצורי קדם ,לפניך נגלו כל תעלומות והמון
ובהן עשרות מאמרים ,רשימות
וכתבות מעוטרים ומאויירים נסתרות שמבראשית ,כי אין שכחה לפני כסא כבודך ואין נסתר מנגד עיניך;
דמי החתימה 27 -ל״י אתה זוכר את כל המפעל וגם כל היצור לא נכחד ממך ,הכל גלוי ו Tוע לפניך,
שלח המחאה לכתובת: צופה ומביט עד סוף כל הדורות.
עת־מול ,ת.ד 23078 .תל־־אביב שירה נפלאה ,לשון גדולה ,כדאי לנו לחזור ולעיין בה ,כדי ליהנות
מאוצרות תרבותנו לכל אורך הדורות ,שהם נחלת הכל ,דתיים ולא
עת־מול — עתון למידע ארץ־ישראל
דתיים ,והם מעיין שממנו יכולים אנו להעשיר את חיינו כיום.
לפני שהשליח־ציבור מתחיל בתפילתו בימים־הנוראים ,הוא חייב
בתפילת־יחיד שבה נאמר בין השאר:
״הנני העני ממעש ונרעש ונפחד מפחד יושב תהילות ישראל .באתי לעמוד
ולחנן לפניך על עמך ישראל אשר שלחוני ואף־על־פי שאיני כדאי והגון לכך.
על כן אבקשך ...היה נא מצליח דרכי אשר אנוכי הולך לעמוד לבקש רחמים
עלי ועל שולחי ...ואל יכלמו בפשעי ואל יבושו בי ואל אבושה בהם ...האמת
והשלום אהבו״.
בדאי שגם שליחי הציבור של ימינו — לאו דווקא העומדים
להתפלל ,אלא גם אלו המנהיגים והעושים — יבקשו על עצמם
ועלינו תפילה דומה.
