Page 34 - et-mol 266
P. 34
חברי המשלחת מנגנים ורוקדים לקהל היהודים שהתאספו לכבודם בתחנת הרכבת( 1957 ,ארכיון יד בן־צבי)
באחד הערבים ,המשלחת הישראלית הייתה צריכה להופיע באולם ישראל בהשגת השלום ולהיפגש פגישה חיה עם יהדות ברית
גדול במרכז העיר .ברגע האחרון ,מבלי להודיע על כך לציבור, המועצות .לא ידענו כיצד יראה הדבר .לא ידענו אפילו איזה לב
העתיקו מארגני הפסטיבל את מקום ההופעה לאולם באזור
מרוחק ,כנראה מתוך רצון למנוע מהמוני היהודים להגיע להופעה. יהודי חם פועם בחזה שלנו".
אך היהודים מילאו את האולם עד אפס מקום ,וגדשו בהמוניהם התלאות שהמשלחת עברה החלו כבר בדרך .הם הפליגו באונייה
את הרחובות הסמוכים .ההופעה נדחתה בשעתיים לאחר שחברי "מרמרה" לאיסקנדרון שבדרום טורקיה .משם עשו את דרכם
המשלחת לא הצליחו להגיע אל האולם עד שהמשטרה סייעה ברכבות במשך עשרה ימים דרך יוון ,בולגריה ,רומניה ואוקראינה.
לפלס להם את הדרך .בכל אותה עת חיכו היהודים באולם בחלק מן התחנות שבארצות הקומוניסטיות חיכו להם יהודים
נרגשים ,שלא ברור כיצד ידעו על בואה של המשלחת ,ונאבקו
בסבלנות לתחילת ההופעה .כותב יענקלה דקל: עם אנשי כוחות הביטחון שניסו למנוע מפגש ישיר וקרוב ביניהם.
השיחות בין היהודים לבין הצברים נערכו ביידיש מגומגמת ,אך יענקל'ה דקל ,אחד מחברי המשלחת ובשעתו חבר קיבוץ מעגן
גם כך היא הספיקה כדי לקרב לבבות ,לחבק חיבוקים ולהעלות מיכאל ,כתב בזיכרונותיו לאחר יותר מחמישים שנה" :אנחנו ילידי
דמעות .השיא היה בהשתתפות חלק מחברי המשלחת בתפילת הארץ ,שבפעם הראשונה יצאנו מגבולות המדינה ,התרגשנו אפילו
השבת בבית הכנסת המרכזי של מוסקבה .האולם שם היה מלא יותר מן היהודים שהקיפו אותנו בהתלהבות" (הזמן הירוק.)11.7.2013 ,
עד אפס מקום .אלפי יהודים הצטופפו ברחובות הסמוכים ולא המסע הארוך היה רצוף קשיים מטעם השלטונות הסובייטיים,
הצליחו להיכנס .אנחנו הגענו עם תשמישי קדושה מן הארץ, שבין היתר עיכבו את המשלחת במשך יומיים בכניסה לגבול
וחלק מאתנו הוזמנו לעלות לתורה — חוויה שלא אשכח לעולם. הסובייטי בשל "בעיות פרוצדוראליות" ,אך הוא היה גדוש
בחוויות והתרגשויות שבאו בעקבות המפגש עם המוני היהודים
(הזמן הירוק)11.7.2013 ,
שחיכו להם בכל תחנה בדרכם.
היהודים סיכנו את עצמם בהתנהגותם זו ,שכן השלטונות קבלת פנים סוערת
הסובייטיים עקבו אחר כל תנועותיהם ומעשיהם ,בליווי של
חקירות ,מעצרים ,חיפושים בבתי היהודים אחר חומר "חשוד" ואף בסופו של המסע הגיעו חברי המשלחת לטקס הפתיחה של
הגליות .אלא שנראה שלא ניתן היה לעצור את גלי ההתלהבות הפסטיבל .במוסקווה ,הגיעו לשיאם היחס העוין מצד השלטונות
ואת הסתערות ההמונים על אנשי המשלחת בזמן שהותם בעיר. ומארגני הפסטיבל ,אך גם החוויות העזות והמרגשות מן המפגשים
עם היהודים ומהיחס החם שלו זכו בכל מקום שאליו הגיעו .וכך
אורי כץ ,אף הוא חבר במשלחת ,סיפר: מספרת אחת המשתתפות בסרט של זאב חבצלת ,מנהל המשלחת:
דגל ישראל מתנופף לראשונה ברחובות מוסקבה [ ]...התחלנו יצאנו למסע מכוניות (משאיות) ברחובות מוסקבה אל פתיחת
להופיעבגניםהציבורייםוהקהלהיהודי 20-15,אלףבכלהופעה הפסטיבל [ ]...כמה קל היה להבחין ביהודים; על פי עיניהם
היה כאחוז תזזית [ ]...הממשל הרוסי לא תיאר לעצמו שתהיה וחיוכם המהול בתוגה ,על פי לחיצת היד הרגושה ועל פי פסוקי
כזאת התפרצות של היהודים ,והרוסים לא שיערו שיתייחסו
להופעותינו בכזאת התרגשות [ ]...אי אפשר היה לעצור בעד האידיש ועברית ,ברכת שלום עליכם ועם ישראל חי.
יהודי רוסיה ,והדרך היחידה של השלטונות להחליש את הרושם המשלחת הניפה את דגלי ישראל מעל המשאיות הפתוחות בעוברם
וההתרגשות שחוללנו היתה להעביר אותנו ממקום למקום .אבל ברחובות העיר .המוני יהודים עמדו בצדי הרחובות ,הריעו וניסו
ללחוץ את ידיהם של חברי המשלחת ,נהדפו על ידי השוטרים אך
זה לא עזר להם — המוני היהודים באו אחרינו לראותנו.
חזרו שוב ושוב ופרצו את מחסומי המשטרה.
("קרייתי במוסקבה" ,12.9.2007 ,באתר )kiriat-team.org.il
עת־מול 266
32
