Page 147 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 147

‫גיליון רפואי מס’ ‪000071‬‬

                                                                                                         ‫‪\\52487891num‬‬

‫שם מדעי‪Cholera :‬‬              ‫שם המחלה‪ :‬כולרה‪ ,‬ולעתים בעברית‪ :‬חולי‪-‬רע‬

‫גורמי המחלה הם חיידקים בעלי צורת סליל בתוכן המעי הנקראים ‪ .Vibrio Cholerae‬שני זנים‬                       ‫גורם המחלה‬
‫הם מחוללי מחלת הכולרה‪ .‬הגורם למחלה באותם זני חיידקים הוא רעלן חזק ביותר ומסוכן‪,‬‬                              ‫והפצתה‪:‬‬
‫המופרש מהחיידקים ואחראי להתפתחות סימני המחלה ולפגיעה הקשה בתפקוד המעי הדק‪.‬‬
‫רק ‪ 10%‬מכלל הנדבקים בחיידק מפתחים את המחלה בצורתה הקטלנית‪ .‬יתר ‪ 90‬האחוזים‪,‬‬
‫הנדבקים בזני חיידק שלהם מבנה רעלן מעט שונה‪ ,‬מפתחים מחלה קלה יותר‪ ,‬כאשר לפעמים‬
‫כלל לא מופיעים אצלם סימני מחלה‪ .‬ההידבקות נגרמת על‪-‬ידי חולי כולרה או נשאי החיידק‬
‫שמפרישים אותו לסביבתם‪ ,‬ומתרחשת לרוב לאחר שתיית מים מזוהמים בחיידק או אכילת‬

                                      ‫תוצרת חקלאית שהושקתה במי ביוב המכילים את החיידק‪.‬‬

 ‫תקופת הדגירה של החיידק בגוף‪ ,‬מההדבקה ועד הופעת סימני המחלה‪ ,‬היא קצרה ונעה ברוב‬                          ‫תסמינים‬
 ‫המקרים בין כמה שעות לשלושה ימים‪ .‬תסמיני המחלה מתפרצים במהירות והראשון ביניהם‬                               ‫ותיאור‬
 ‫הוא שלשול מימי‪ ,‬כאשר הקאות והתכווצויות חזקות של שרירי הבטן מופיעות כעבור זמן‬                                ‫מהלך‬
 ‫קצר‪ .‬איבוד הנוזלים בשיאה של המחלה עלול להגיע לכדי ליטר לשעה‪ .‬הגוף סובל מהתייבשות‬
 ‫מהירה‪ ,‬שגורמת להסמכת הדם‪ ,‬פעילות הלב נפגעת ולחץ הדם יורד‪ .‬העור הופך לכחלחל‪ ,‬נפול‬                         ‫המחלה‪:‬‬
 ‫ומקומט והעיניים שקועות‪ .‬בהמשך‪ ,‬החולה הופך לאפתי וחלה ירידה בטמפרטורת הגוף עד‬
 ‫מות החולה‪ .‬שני המאפיינים הבולטים של מחלת הכולרה הם הנטייה להופיע בהתפרצויות‬                                 ‫טיפול‬
 ‫מהירות והמוניות‪ ,‬ויכולת המחלה להתפשט על פני מרחבים עצומים ולחולל פנדמיה ‪ -‬מגפה‬                          ‫ותרופות‪:‬‬

                                                                                             ‫בינלאומית‪.‬‬    ‫הערות‪:‬‬
‫הטיפול הרפואי הניתן כיום‪ ,‬ובאמצעותו מחלימים למעלה מ‪ 99%-‬מהחולים‪ ,‬כולל מתן נוזלים‬
‫ומלחים בעירוי או שתייה לאיזון ריכוזם בדם‪ .‬טיפול אנטיביוטי ניתן כדי לצמצם את משך‬
‫המחלה ובעיקר כדי לצמצם את תקופת נשאות החיידק‪ ,‬ובכך להקטין את הסיכון של הפצת‬

                                                                            ‫החיידק והתפרצות מגפה‪.‬‬

‫אמנם קיימים תיאורים של תחלואה המאפיינת כולרה עוד בתקופת יוון העתיקה ובימי הביניים‪,‬‬
‫אך ההתייחסות המודרנית למחלה מתחילה בשנת ‪ .1817‬אז הפכה מחלה מקומית באזור מפרץ‬
‫בנגל בהודו‪ ,‬שלא עוררה עניין בעולם המערבי‪ ,‬למחלה מגפתית כלל עולמית‪ .‬התפתחות‬
‫התחבורה ובראשה אוניות הקיטור והרכבות‪ ,‬במהלך המאה ה‪ ,19-‬האיצו את התפשטות‬
‫המחלה‪ .‬שמונה ההופעות הפנדמיות של הכולרה במהלך ‪ 200‬השנים האחרונות‪ ,‬הציבו מחלה‬
‫זו כאחד הסיכונים הבריאותיים החמורים ביותר שהעולם ניצב בפניהן במהלך המאה ה‪.19-‬‬
‫מגפות הכולרה הביאו להתגייסות בין‪-‬לאומית במטרה למנוע את התפשטות המחלה‪ .‬בכך‬
‫סימנו עידן חדש במניעת מחלות המחייב שיתוף פעולה בין‪-‬לאומי‪ .‬עקרונות שיתוף הפעולה‬
‫היו הסגרים‪ ,‬ניטור והעברת מידע למניעת התפרצות מגפות והיוו את הבסיס להקמת ארגון‬
‫הבריאות העולמי‪ .‬לאורך כל המאה ה‪ 20-‬וגם כיום‪ ,‬מגפות הכולרה נותרו איום בריאותי על חלק‬
‫גדול מאוכלוסיית העולם‪ ,‬בעיקר במדינות בהן התנאים הסניטריים ואיכות מי השתייה ירודים‪.‬‬

               ‫חתימה וחותמת‪:‬‬  ‫ד“ר דן בראל‪ ,‬בקטריולוג‬                                                     ‫שם הרופא‪:‬‬

‫רוח רעה ■ ‪145‬‬
   142   143   144   145   146   147   148   149   150   151   152