Page 11 - Ha Keter

‫הקדמה‬

‫זכות גדולה נתגלגלה לידי משנמצאתי ראוי לכתיבת הספר הזה‪ .‬כאיש ארם־צובה‪ ,‬כאיש‬
‫ספר וספרות וכאחיו של יצחק שמוש ז״ל — הראשון שניסה להציל את הכתר‬
‫ולהעלותו לירושלים — היה הנושא קרוב לליבי‪ .‬ובכל זאת היססתי כאשר פנו אלי‬
‫ממכון בן־צבי והציעו לי כל עזרה אם אסכים לכתוב את הספר‪ .‬אלמלא הפצרותיו של‬
‫ידידי ורעי ראש מכון בן־צבי נחמיה לבציון‪ ,‬ואילולא הובהר לי שאין מי שירים את‬
‫המשא הזה‪ ,‬ספק אם הייתי מתרצה‪ .‬אחרי פגישה משותפת עם נחמיה לבציון‪ ,‬מנחם בן־‬
‫ששון סגנו וצבי צמרת‪ ,‬מנהל יד יצחק בן־צבי‪ ,‬השתכנעתי‪ ,‬עקרתי עצמי מרומן בו הייתי‬
‫משוקע‪ ,‬והתחלתי בהרפתקה הסוחפת הזאת‪ .‬ומה שמחתי כשנודע לי שמשה בר־אשר‪,‬‬
‫ראש המכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית ומורי בראשית צעדיי האקדמיים‪,‬‬

‫ניאות להדריכני בעבודתי‪.‬‬
‫במהלך העבודה נתבררו כמה דברים‪ :‬האחד‪ ,‬שהיא נעשית באיחור כמה שנים‬
‫טובות‪ ,‬שכן רבים מאלה שיכלו להאיר את עינינו בפרשיות שונות כבר הלכו לעולמם‪.‬‬
‫השני‪ ,‬שאין לומר נואש וכשם שדברים שחשבנו אתמול שאבדו ואינם — מצויים בידינו‬
‫היום )כגון עזבונו של מ״ד קאסוטו וכגון דף מן הכתר(‪ ,‬כך דפים ספרים ומסמכים‬
‫שאינם היום אפשר שיימצאו מחר‪ .‬והשלישי‪ ,‬שככל שאעמיק חקור לא אוכל למצות את‬

‫הנושא ולא עלי המלאכה לגמור‪.‬‬
‫אך גם אם לא לגמור‪ ,‬המשך אמשיך בה‪ .‬ואני מקווה שבכל אחת מן המהדורות‬

‫הבאות של הספר יהיה לי‪ ,‬בלי נדר‪ ,‬מה להוסיף ומה לחדש‪.‬‬
‫זכיתי ומן המכון העמידו לי חוקר־עוזר‪ ,‬הלא הוא יוסף עופר‪ ,‬צעיר שלא היכרתי‬
‫כלל‪ .‬ככל שהרביתי להכירו כן הרביתי להוקירו‪ ,‬אותו ואת עבודתו‪ .‬יחד צללנו במעמקי‬
‫הרשימות שהשאיר משה דוד קאסוטו ז״ל ושהועמדו לרשותנו באדיבותם ובנדיבות־‬
‫ליבם של בתו מילכה ושל נכדו דוד; יחד הגענו אל אנשים ואל מסמכים‪ ,‬שהפתיעו‬

‫אותנו בעצם קיומם‪.‬‬
‫תודתי נתונה לכל אלה שהוזכרו עד הנה‪ ,‬ולרבים אחרים הזכורים לטוב‪ ,‬גם אם לא‬
‫הוזכרו — ביניהם חכמי אר״ץ ובניה‪ ,‬מלומדי הארץ הזאת ובוניה; אלמלא עזרתם‬

‫ותרומתם ועידודם‪ ,‬ספק אם הייתי עומד במה שנטלתי על עצמי בדחילו ורחימו‪.‬‬

‫א מ נ ון ש מ‪ 1‬ש‬ ‫מעין־ברוך‪ ,‬ערב ראש־השנה תשמ״ו‬

‫‪7‬‬