Page 17 - עתמול 267

‫בנאים‪ ,‬שנות ה־‪( 20‬מאוספי ביתמונה)‬ ‫מעט מהמידע בסקר פורסם בחוברת שיצאה לאור בט"ו בחודש‬
‫מנחם־אב תר"ף (‪ )29.7.1920‬והופצה במשרדי ועד הצירים בארץ‬
‫איסוף החומר החל במחצית הראשונה של ‪ 1919‬והסתיים‬ ‫וכנראה גם במשרדי ההנהלה הציונית בחו"ל‪ .‬בין המסמכים‬
‫במהלך ‪ .1920‬הסקר הקיף ארבעים ענפי תעסוקה‪:‬‬ ‫שנמצאו בארכיון הציוני נמצאו מכתבים שנשלחו להנהלות‬
‫קורספונדנטים (פקידים)‪ ,‬סנדלרים‪ ,‬חייטים‪ ,‬נגרים‪,‬‬ ‫הציוניות בחו"ל ובהם תשובות שהתייחסו לשאלות ספציפיות על‬
‫תופרות‪ ,‬נפחים‪ ,‬בנאים‪ ,‬סתתים‪ ,‬מכונאים‪ ,‬צבעים‪ ,‬רצפים‪,‬‬
‫רצענים ותופרי אוכפים‪ ,‬חוצבים‪ ,‬טוחנים‪ ,‬בורסקאים‪,‬‬ ‫מידע שעלה מהסקר‪.‬‬
‫חמרים (מובילי חמורים)‪ ,‬אורגי שקים ושטיחים‪ ,‬שענים‪,‬‬ ‫סקר פרנסות הארץ‬
‫כובענים‪ ,‬אופים‪ ,‬ספרים‪ ,‬רפדים‪ ,‬סורגי גרביים‪ ,‬עגלונים‪,‬‬ ‫ד"ר יעקב טהון‪ ,‬מנהל ועד הצירים‪ ,‬עמד על תפקידה של המחלקה‬
‫מכיני מזרונים ושמיכות‪ ,‬טייחים‪ ,‬צורפי זהב‪ ,‬חקקים‬ ‫לסטטיסטיקה ואינפורמציה באספה העשירית של הוועד‪ ,‬במרץ‬
‫(חורטי כתובות באבן)‪ ,‬פחחים‪ ,‬כובסות‪ ,‬צלמים‪ ,‬כורכי‬ ‫‪ .1920‬בין השאר אמר באספה‪" :‬לא תצויר עבודה מסודרת ושלמה‬
‫ספרים‪ ,‬חבתנים (עושי חביות)‪ ,‬דייגים‪ ,‬ציירי שלטים‪,‬‬ ‫בהנהגה הציונית בארץ בלי המוסד לסטטיסטיקה‪ .‬הסטטיסטיקה‬
‫סופרי סת"ם‪ ,‬מתקנים ומגעילים של כלי נחושת‪ ,‬עובדי‬ ‫היא כהנהלת חשבונות במוסד מסחרי — וכשם שספרי חשבונות‬
‫מדויקים ונכונים משפיעים לטובה על הנהלת כל עסק‪ ,‬כך‬
‫בתי דפוס‪ ,‬בלנים ועובדי בתי מרחץ‪.‬‬ ‫מספרים סטטיסטיים נכונים משמשים יסוד להבנת התופעות בחיי‬
‫הסוקרים נדרשו לבקש תשובות לרשימת שאלות שניתנו‬ ‫החברה ומקלים על ההנהגה הציבורית את עבודתה" (הפועל הצעיר‪,‬‬
‫להם מראש‪ ,‬ולהתייחס לכל בעלי המקצוע בענף בציון‬
‫דתם‪ :‬מוסלמים‪ ,‬נוצרים או יהודים‪ .‬בעניין בעלי המקצוע‬ ‫‪.)12.3.1920‬‬
‫היהודים התבקשו הסוקרים לציין גם את השתייכותם‬ ‫לאור תפיסה זו של החשיבות בהכרת המציאות בארץ‪ ,‬החליטה‬
‫הקהילתית (אשכנזית או מזרחית)‪ .‬השאלות התחלקו‬ ‫המחלקה לסטטיסטיקה לערוך סקר של ענפי הפרנסה הנפוצים‪.‬‬
‫המטרה הייתה ללמוד את הקיים ולהעריך נכונה את הצרכים‬
‫וכיווני ההתפתחות הנדרשים‪ .‬סיבה נוספת לעריכת הסקר הייתה‬
‫הצורך במתן מידע מהימן ליהודים מחו"ל שביקשו לעלות לארץ‬
‫ושלחו לוועד הצירים שאלות רבות בנושאים שונים‪ .‬הערים‬
‫שנסקרו היו‪ :‬ירושלים‪ ,‬חברון‪ ,‬יפו‪ ,‬חיפה‪ ,‬טבריה‪ ,‬צפת ושכם‪,‬‬
‫והעיר א‪-‬סלט בעבר הירדן המזרחי‪ .‬א‪-‬סלט נבחרה כנראה מתוך‬
‫כוונה לבדוק אפשרות להתיישבות יהודית בעבר הירדן המזרחי‪.‬‬

‫עת־מול ‪267‬‬
‫מתוך המפקד של ועד הצירים ‪15‬‬