Page 10 - בחזית העורף / משה נאור

‫מבוא‬

‫מלחמת העצמאות של ישראל מתוארת לרוב במחקר ההיסטורי כעימות צבאי שהחל‬
‫בין שתי קהילות לאומיות‪ ,‬והתפתח למלחמה סדירה בין צבאות‪ .‬תיאור כללי זה של‬
‫המלחמה מציג תיקוף‪ ,‬ובו שני שלבי לחימה עיקריים‪ :‬השלב הראשון מתואר כעימות‬
‫בין‪-‬קהילתי או כמלחמת אזרחים‪ ,‬שהתנהלה בין הקהילה היהודית לחברה‬
‫הפלסטינית‪ ,‬מסוף נובמבר ‪ 1947‬עד סיום המנדט הבריטי והקמת מדינת ישראל ב‪14-‬‬
‫במאי; והשלב השני מתייחס לעימות בין צבאות סדירים שנמשך בהפוגות שונות‬
‫מ‪ 15-‬במאי ‪ 1948‬עד חתימת אחרון הסכמי שביתת הנשק ביולי ‪ .1949‬תיאור זה של‬
‫שלביה העיקריים של המלחמה מבוסס בראש ובראשונה על היבטיה הצבאיים‬
‫והפוליטיים של המלחמה ומשקף את ההיסטוריוגרפיה של תקופת המלחמה‪ ,‬שהייתה‬
‫מקובלת במשך שנים‪ .‬מחקר זה מבקש לתרום לחקר תקופה מכוננת זו ולהבנת‬
‫המעבר מיישוב למדינה‪ ,‬שהתנהל במהלכה‪ ,‬תוך כדי בחינת היבטיה האזרחיים‬
‫והחברתיים של המלחמה‪ ,‬שבאו לידי ביטוי בהתגייסות החברתית והכלכלית של‬

‫היישוב היהודי למאמץ המלחמתי ובהתנסות האזרחים שבעורף‪.‬‬
‫ספר זה בוחן את השפעות המלחמה על החברה ועוסק בהתגייסותה של‬
‫האוכלוסייה היהודית כתהליך שראשיתו ב‪ 2-‬באוקטובר ‪ ,1947‬אז הכריזה אספת‬
‫הנבחרים של כנסת ישראל על הטלתו של משטר חירום וביטחון ביישוב‪ ,‬וסיומו בעת‬
‫ההכרזה של ממשלת ישראל על משטר צנע באפריל ‪ .1949‬הנחת המחקר היא כי בעת‬
‫המעבר מעימות בין‪-‬קהילתי למלחמה סדירה ומיישוב למדינה חל גם שינוי במאפייני‬
‫גיוס כוח האדם וגיוס הכלכלה‪ .‬בשלב הראשון של המלחמה‪ ,‬בהיעדר שלטון ריבוני‬
‫וחוקי בעל יכולת אכיפה‪ ,‬שילב תהליך ההתגייסות בין התארגנות ברמה לאומית ובין‬
‫הירתמות אישית ומקומית‪ ,‬על בסיס התנדבות‪ ,‬ואילו בשלב השני של המלחמה‪ ,‬עם‬
‫התמשכות הלחימה‪ ,‬גברה מגמת הריכוזיות בניהול ההתגייסות‪ ,‬ושליטת המדינה‬
‫ומוסדותיה על הפרט הלכה והתחזקה‪ .‬זה היה תהליך התגייסות שהתנהל תחילה‬
‫במערכת קהילתית ומוסדית וולונטרית‪ ,‬שלא תאמה לדגם האידאלי של מדינת הלאום‬
‫בהיותה נתונה בשלטון מנדטורי‪ ,‬אשר המשכו במסגרת של מדינה ריבונית‪ .‬בכך ניתן‬

‫ביטוי נוסף להיותו של המעבר מיישוב למדינה מהלך מהפכני ומחולל שינוי‪1.‬‬

‫‪ 1‬על משמעות המעבר מיישוב למדינה ראו למשל‪ :‬אניטה שפירא‪" ,‬בין יישוב למדינה‪ :‬המרכיבים‬
‫שלא עברו"‪ ,‬יהודה ריינהרץ‪ ,‬יוסף שלמון וגדעון שמעוני )עורכים(‪ ,‬לאומיות ופוליטיקה יהודית‪:‬‬
‫פרספקטיבות חדשות‪ ,‬ירושלים‪ :‬מרכז זלמן שזר‪ ,‬תשנ"ז‪ ,‬עמ' ‪ ;271-253‬יחיעם ויץ‪" ,‬קץ‬

‫‪3‬‬