Page 125 - בחזית העורף / משה נאור
P. 125

‫פרק שלישי‬

‫בירושלים‪ ,‬חייבים כל איש ואשה בישוב לראות את עצמם מעתה‪ ,‬כל אחד לפי‬
                                  ‫כחותיו‪ ,‬נתונים לשירות המולדת ולמשמעתה"‪41.‬‬

‫ראשון הדוברים בכינוס היישוב היה דוד בן‪-‬גוריון; הוא התייחס בדבריו לחשיבות‬
‫שבגיוס כוח האדם ובגיוס המשק‪ ,‬ובתוך כך ציין כי המגבית "לבטחון העם" איננה‬
‫התביעה האחרונה שתידרש מן היישוב‪ .‬הדובר השני היה ישראל רוקח‪ ,‬שנבחר לייצג‬
‫את הרשויות המקומיות‪ .‬רוקח הבחין בדבריו בין השלב שהיישוב נמצא בו כחברה‬
‫וולונטרית‪ ,‬הדורש התגייסות אישית בהתנדבות‪ ,‬ובין התגייסות שאמורה להתנהל‬

                ‫בסמכותה של מדינה ריבונית‪ .‬רוקח התייחס למפעל המגבית ואמר‪:‬‬

‫אני מקווה כי יהיה מהאחרונים בצורה זו – צורה של קריאה לעם‪ ,‬להמונים‪,‬‬
‫לבעלי יכולת‪ .‬אני מקווה‪ ,‬כי לא ירחק הזמן ויהיה בידי המדינה ותחוקתה כח‬
‫לסדר את הדרוש לקיום הבטחון והשלום של המדינה העברית‪ ,‬באופן הצודק‬

                                                                 ‫ביותר‪42.‬‬

‫שיטת הגיוס נחלקה לשנים‪ :‬גבייה אישית וגבייה עממית‪ .‬על פי השיטה הראשונה‪,‬‬
‫נגבו כספים מבעלי יכולת כלכלית ובעלי הון‪ 43,‬כאלה שלעומת הבורגנות הבינונית‬
‫והבורגנות הזעירה היה ברשותם הון גדול יחסית שאפשר להם לייסד מפעלים או‬
‫בנקים או להקים עסקים מסחריים גדולים‪ .‬את הערכת מכסת המס האישית קבעו‬
‫ועדות ביצוע שייצגו את האיגודים המקצועיים והכלכליים במשק הפרטי‪ .‬סוג זה של‬
‫גבייה מסביר את החשיבות שיוחסה להשתתפות החוגים הכלכליים האזרחיים‬
‫במגבית ההתגייסות‪ .‬האיגודים המקצועיים והכלכליים‪ ,‬שייצגו בין היתר את קיומה‬
‫של בורגנות עירונית‪ ,‬כדוגמת התאחדות בעלי התעשייה או מרכז התאחדות בעלי‬
‫המלאכה בתל אביב‪ ,‬קבעו אפוא את השומה של כל חבר באגודה ודאגו לגביית‬
‫הסכום בתוך כמה ימים‪ 44.‬במקרים של ערעור מצד בעלי הון על הסכום שנקבע להם‬
‫על פי הערכת האיגוד המקצועי אשר הם השתייכו אליו‪ ,‬דנה ועדת הביצוע בכל מקרה‬

                                           ‫ומקרה‪ ,‬ופסיקתה חייבה את בעל ההון‪.‬‬
‫השיטה השנייה של גיוס הכספים הייתה גבייה עממית‪ .‬נקבע סכום שבין שתיים‬
‫לשש לירות‪ ,‬וזה נגבה על פי יכולתו ונכונותו של כל תושב לתרום‪ .‬המגבית העממית‬
‫נעזרה במתנדבים‪ ,‬רובם בני נוער; אלה עברו בין הבתים והתרימו את התושבים‪.‬‬
‫אמנם שקלה נשיאות מגבית ההתגייסות להטיל עוצר בית לשיפור יעילות ההתרמה‬
‫בבתים‪ ,‬אך בשל הרצון להתנער ממורשת השלטון הזר‪ ,‬ובכלל זה עוצר ושימוש‬
‫באמצעי כפייה‪ ,‬הוחלט לגנוז רעיון זה ולהסתפק בבקשה מן התושבים להמתין‬

                                           ‫ישיבת מליאת הוועד הלאומי‪ ,25.11.1947 ,‬שם‪.‬‬     ‫‪41‬‬
                                                                                         ‫‪42‬‬
                                                                                    ‫שם‪.‬‬  ‫‪43‬‬
          ‫על בעלי הון בקשר לבורגנות היישובית ראו‪ :‬בן‪-‬פורת‪ ,‬היכן הם הבורגנים‪ ,‬עמ' ‪.82‬‬     ‫‪44‬‬

‫הד המלאכה‪ ,‬ביטאון התאחדות בעלי מלאכה ותעשיה זעירה – תל אביב‪ ,‬מס' ‪ ,3‬דצמבר ‪.1947‬‬

                                                                                         ‫‪118‬‬
   120   121   122   123   124   125   126   127   128   129   130