Page 49 - בחזית העורף / משה נאור
P. 49

‫פרק ראשון‬

‫התגייסות כוח האדם למלחמה והרחבתו של צה"ל הוגברו גם צעדי הפיקוח האכיפה‬
                   ‫והענישה‪ ,‬שננקטו כחלק מן המאבק בתופעת ההשתמטות מגיוס‪.‬‬

                                                                        ‫השתמטות מגיוס‬

‫תהליך הקמתו של "צבא העם" חשף את קיומה של תופעת ההשתמטות מגיוס‪.‬‬
‫משתמטים היו מי שלא התייצבו כלל בלשכות הגיוס או שהתייצבו אך לאחר מכן לא‬
‫נענו לצו שהורה להם להתגייס לשירות צבאי‪ 88.‬כאמור‪ ,‬עד אמצע אפריל ‪1948‬‬
‫התייצבו ‪ 80‬אחוזים מהגברים בני ‪ 35-17‬בלשכות הגיוס‪ ,‬ואילו ‪ 20‬אחוזים לא‬
‫התייצבו כלל ולמעשה השתמטו משירות‪ .‬מרבית הנותרים התייצבו בעקבות הגברת‬

                           ‫פעולות הבקרה והאכיפה‪ ,‬במיוחד לאחר הקמת המדינה‪.‬‬
‫בשלב הראשון של המלחמה לא התייצבו כלל רבים ממקבלי הצווים ובעצם‬
‫השתמטו משירות‪ ,‬ואילו בשלב השני של המלחמה התמעט מספרם‪ .‬הבעיה המרכזית‬
‫הייתה השחרורים הרבים משירות‪ ,‬שהיו פתח ל"השתמטות אפורה"‪ .‬לפי נתוני אגף‬
‫הגיוס וענף היסטוריה בצה"ל‪ ,‬מכלל השנתונים שהתייצבו בלשכות הגיוס במלחמה‬
‫גויסו ‪ 60‬אחוזים בערך לשירות צבאי‪ 89.‬כאמור‪ ,‬שוחררו יתר המתייצבים מסיבות‬
‫רפואיות‪ ,‬משקיות ואישיות או שנדחה גיוסם‪ .‬אמנם היה קשה להעריך את מספרם של‬
‫אלו שניצלו את ועדות השחרורים להשתמטות משירות‪ ,‬אולם החשש מפני ניצול של‬
‫עבודה חיונית לשחרור מגיוס הוביל בין היתר להקמת החע"ץ‪ ,‬להקמת ועדה לבחינה‬
‫מחודשת של חייבי הגיוס ששירותם נדחה מסיבות משקיות ולעריכת בדיקות‬

                                                ‫קפדניות יותר במקומות העבודה‪.‬‬
‫תופעת ההשתמטות נתפסה בעיני הנהגת היישוב והעיתונות כאיום על הסולידריות‬
‫והלכידות החברתית וכפגיעה בכוחו של צה"ל; הנהגת היישוב תיארה את ההשתמטות‬
‫כמסכנת את עקרון הנשיאה המשותפת של החברה בעול המלחמה והחלוקה הצודקת‬
‫בנטל‪ .‬העיתונות העברית בתקופת המלחמה התייחסה לתופעת השתמטות בהרחבה‪.‬‬

      ‫כך למשל בטור "כלפי פנים" שפורסם בעיתון "הצופה" בפברואר ‪ 1948‬נכתב‪:‬‬

‫הנוער היהודי הוא למעלה מכל שבח לכל הדעות‪ .‬מעלליו מפליאים‪ .‬קידוש‬
‫השם של אבות בא לידי ביטוי מלא אצל בנים בתנאים המיוחדים של ההוה‪.‬‬
‫אבל בנוער בלבד אי אפשר לנצח במלחמה‪ .‬יש צורך בעם בריא‪ ,‬מלוכד‬
‫מאחור‪ .‬יש צורך במשמעת מלאה מאחוריו בעורף בריא המושיט לו את כל‬
‫העזרה הדרושה‪ .‬הוא חייב לדעת שאין משתמטים מהמערכה‪ .‬הן בנפש והן‬

‫‪ 88‬מלבד ההשתמטות הייתה קיימת תופעת עריקות של חיילים‪ .‬היעדרות של עד ‪ 14‬יום‬
   ‫מיחידותיהם זיכתה אותם בכינוי "נעדרים בלי רשות"‪ .‬לאחר תקופה זו הם הוגדרו "עריקים"‪.‬‬
        ‫‪ 89‬מחקר ענף היסטוריה בצה"ל‪ ,‬גיוס כוח האדם במלחמת העצמאות‪ ,‬א"צ‪.1046/70/159 ,‬‬

                                                                             ‫‪42‬‬
   44   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54