Page 15 - מקוואות עם אוצר מהטיפוס של שתי בריכות שנקב או צינור מחבר ביניהן בימי הבית השני והמשנה
P. 15
מקוואות עם אוצר מהטיפוס של שתי בריכות שנקב או צינור מחבר ביניהן בימי הבית השני והמשנה 15קתדרה
השקה באמצעות נקב ברצפה שבין שתי הבריכות נזכרת במשנה ובתוספתא בקשר לשתי
בריכות מים שנמצאות בבית המרחץ זו מעל זו וביניהן נקב 26.ממצא ארכיאולוגי של השקה בין
שתי בריכות שנמצאות זו מעל זו ,באמצעות פתח ברצפה שביניהן ,נמצא בשלב הראשון של
המקווה בהרודיון שתואר לעיל ובמקווה נוסף שנבנה שם בימי המרד ברומאים 27.השקה באמצעות
נקב בקיר שבין שתי הבריכות אינה נזכרת במקורות ,אך היא הייתה אפשרית במקוואות שנסקרו
לעיל .נוסף על כך נזכרת במקורות השקה בין שני מקוואות שנמצאים במפלסים שונים או
במרחק זה מזה — היא נעשית באמצעות צינור שממלאים במים ,והוא מחבר בין המים שבשתי
הבריכות28.
באיזו שיטת הכשרה השתמשו במקוואות שבהם חיבר נקב בין שתי הבריכות?
אפשר להכשיר את מי המקווה בשתי השיטות באמצעות שקע בראש הקיר המפריד בין הבריכות.
אולם השימוש בנקב או בצינור חסך במים ,מכיוון שלא היה צריך למלא את בריכת האוצר עד שפתה.
בשתי השיטות יכול היה מפלס המים בשתי הבריכות להיות בגובה זהה ,ולכן במקרה כזה אין לדעת
באיזו שיטה השתמשו .קיימת גם האפשרות שלאחר ביצוע הכשרת המים באחת משתי השיטות
סתמו את הנקב שבין הבריכות והוסיפו מים לבריכת הטבילה ,ואז היה מפלסה גבוה ממפלס האוצר.
רק כאשר מפלס המים בבריכת הטבילה נמוך ממפלס המים שבאוצר כמעט ודאי שהמקווה הוכשר
בשיטת הזריעה.
ההסבר של יגאל ידין לאופן פעולתם של שני המקוואות במצדה היה מבוסס על שיטת ההשקה29.
קרוב לוודאי שהוא קיבל את ההסבר הזה ממשלחת הרבנים שבדקה את המקווה הדרומי לאחר חשיפתו
ומהרב שלמה גורן 30.לפי הסבר זה אמור היה מפלס המים להיות זהה בשתי הבריכות ,ועל פי תיאורו
של אהוד נצר כך אכן היה 31.בעקבות פרסום הממצא של המקווה הדרומי במצדה התקבל במחקר
ההסבר שצמדי מקוואות הנמצאים במפלס אחד ומקושרים ביניהם בנקב או בצינור הוכשרו בשיטת
ההשקה ,ומקוואות אלה נחשבו כדגם שמייצג את המבנה המושלם של מקוואות בימי בית שני ואת
דרך הכשרתם 32.ואולם אחד מחברי משלחת הרבנים למצדה ,הרב שמואל וינגרטן ,ערער על הסבר
2 6משנה ,מקוואות ו ,יא .ראו גם :תוספתא ,מקוואות ג ,ה (מהדורת צוקרמנדל ,עמ' ;)655שם ,עירובין ח ,ח (מהדורת
ליברמן ,עמ' .)133להרחבה ראו :א' גרוסברג"' ,המטהרת שבמרחץ" — מקווה טהרה בבית המרחץ' ,קתדרה( 99 ,ניסן
תשס"א) ,עמ' .184–171
27גרוסברג ואחרים (לעיל ,הערה .)12
2 8משנה ,מקוואות ו ,ח; תוספתא ,מקוואות ה ,ה (מהדורת צוקרמנדל ,עמ' .)657ראו גם :משנה ,מקוואות ג ,ב .דוגמה
אפשרית לכך היא המקווה המערבי שבנו המורדים בהרודיון .ראו :גרוסברג ואחרים (שם).
2 9י' ידין' ,מצדה — עונת החפירות הראשונה ,תשכ"ד ,סקירה ראשונה' ,ידיעות בחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה ,כט ,א–ב
(תשכ"ה) ,עמ' ;103–102הנ"ל ,מצדה :בימים ההם — בזמן הזה ,תל אביב וחיפה תשכ"ו ,עמ' .166–164
30ידין ,עונת החפירות הראשונה (שם) ,עמ' ,102הערה .61את ההסבר הזה אכן כתב הרב גורן לסטודנט .ראו :א' גרוסברג,
'המקווה במצדה' ,תחומין ,יז (תשנ"ז) ,עמ' ,391הערה ;4הנ"ל ,המקוואות במצדה (לעיל ,הערה ,)9עמ' ,35הערה .5
31נצר (לעיל ,הערה ,)9עמ' .509–508
32אביגד ראה במקווה שבשטח ת 4-ברובע היהודי את המערכת המושלמת ביותר שהתגלתה בירושלים .ראו :אביגד
(לעיל ,הערה ,)6עמ' .139התיאור שנתן בן דב (לעיל ,הערה ,)4עמ' ,152לבניית מקוואות ,הוא של מקוואות עם אוצר,
שהוכשרו בשיטת ההשקה.
