Page 148 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 148
t 146מארץ נידחת לארץ נושבת
בדווים בהנהגת האמיר
שמם של הבדווים נגזר מהמילה 'מדבר' — 'באדיה' בערבית .במקורם הבדווים הם
נוודים שנעו במדבר ובשוליו ופרנסתם על המרעה .במאה התשע עשרה החלו הבדווים
במעבר לחקלאות ולהתיישבות קבע .הבדווים חיים בחמולות — משפחות מורחבות.
כמה חמולות יוצרות 'פלג' וכמה פלגים — 'עשאיר' — שבט .את השבט מנהיג השיח'.
עוד בשלהי המאה התשע עשרה היו כ– 40אחוז מתושבי הגולן בדווים נוודים ,ואילו בשנת
,1960לאחר תהליך המעבר להתיישבות קבע ,נותרו רק מעטים ( 2אחוזים) נוודים.
יותר מ– 80אלף בדווים בני 14שבטים היו פזורים על פני הגולן כולו ביוני .1967
השבט המפורסם ובעל ההשפעה הגדולה הרבה ביותר היה ערב אל–פדל ,שישב בגולן
העליון ומרכזו היה בוואסט.
tמצומת האמיר נפנה שמאלה (מזרחה) .מיד אחרי הפנייה נבחין משמאל לנו —
מצפון לכביש — במבנה הארמון של האמיר פעור.
בצומת האמיר ניתן ליהנות ממתחם תיירותי — לנוח ,לאכול ולקבל בצד הדרך
אינפורמציה תיירותית.
בקדמת הארמון הוקם גן פסלים לזכרו של אסף רז בן מושב שעל.
הפסלים הסביבתיים בנויים מאבני בזלת בשילוב מתכת .סמוך אליו
ַּפרק העורבים לצדו של מאגר העורבים ובו שבילי הליכה ,גשרוני עץ
ושולחנות פיקניק.
פיסול סביבתי בצומת האמיר
10מאוהל לארמון — האמיר — השייח' הבדווי פעור
ארמונו של האמיר אל פעור הוא מבנה חריג בנוף היישובי של הגולן בגודלו ,בחומרי
הבנייה ובסגנון .הארמון נבנה בסוף המאה התשע עשרה על ידי האמיר מוחמד אל
פעור ,השייח' של שבט אל–פאדל ששלט בצפון–מערב הגולן ,והיה בעל קרקעות גם
בעמק החולה .האמיר השקיע רבות בשימור מעמדו לאחר התיישבות הצ'רקסים ולשם
כך הוא בנה שני מבני מגורים מפוארים (השני — בחצאץ ,כיום בקיבוץ הגושרים) .עם
מותו בשנת 1906ירש אותו בנו ,האמיר מחמוד אל פעור ,שנאלץ להתמודד עם פיצול
נחלותיו בין שטחי המנדט הבריטי לבין שטחי המנדט הצרפתי .בשנת 1927ירש אותו
בנו ,האמיר פעור אל פעור ,ששמר על קשרים של שכנות טובה עם יהודי האזור .כדי
להתמודד עם בעיות כלכליות שהעיקו עליו הוא מכר את אדמותיו בעמק החולה
למתיישבים היהודים.
יש להיכנס לארמון בזהירות שכן חלקו נמצא בסכנת התמוטטות.
ארמון האמיר
