Page 154 - יוצרות ר' שמואל השלישי ב'

‫יוצרות רבי שמואל השלישי‬

‫תה׳ לא‪ ,‬יג‬ ‫זולת ל' אשמה למחות ללשלישי ז'ל'‬ ‫‪5‬‬
‫יש׳ א‪ ,‬כז‬
‫א ֹום ְכּפ ֹו ָתה ֵאין ֵלב‬
‫יר׳ יח‪ ,‬טו‬ ‫ְבּ ַע ְבדוּת ַע ְר ֵלי ָב ָשׂר ָו ֵלב‬
‫יר׳ נ‪ ,‬ה‬
‫ָגּ ָעת ִמ ְכּ ֵאב ֵלב‬
‫יש׳ מט‪ ,‬טו‬ ‫׳ ִנ ְשׁ ַכּ ְח ִתּי ְכּ ֵמת ִמ ֵלּב׳‬
‫יש׳ נב‪ ,‬א‬ ‫ִמ ֵלּב | ַבּל ִתּ ְשׁ ָכּ ֶח⸣ ָה⸢ פּ ֹו ֶדה‬
‫׳ ִציּ ֹון ְבּ ִמ ְשׁ ָפּט ִתּ ָפּ ֶדה׳‬

‫דּ ֹו ָד ִתי ַמה ִתּ ְת ַר ֲע ִמי‬
‫ֲה א ֲא ִני הוּא ְו ֵאן ָזר ִע ִמּי‬
‫ָוו ִתי ַק ִי ִה ְכ ִעיסוּ ִני ְל ַה ְז ִעי ִמי‬

‫‪ 10‬׳ ִכּי ְשׁ ֵכחוּ ִני ַע ִמּי׳‬
‫ַע ִמּי | ָישׁוּבוּ ִמ ַדּ ְר ֵכי ֶהם‬
‫׳ ִציּ ֹון ִי ְשׁאָלוּ ֶדּ ֶר ֵה ָנּה ְפ ֵני ֶהם׳‬

‫ְזרוּ ָיה ַי ְשּׁ ִרי אָ ְר ֵח‬
‫ֲח ִסי ְבּצוּ ֵר וּ ִמ ְב ַט ֵח‬
‫‪ַ 15‬ט ְע ֵמ אַ ֲא ִזין ְואַ ְמ ִרי ֵח‬
‫׳ ְואָ ֹנ ִכי א ֶא ְשׁ ָכּ ֵח ׳‬
‫א ֶא ְשׁ ָכּ ֵח | ְבּג ֹו ַעל ֶמ ֶדשׁ‬
‫׳ ִציּ ֹון ִעיר ַה ֹקּ ֶדשׁ׳‬

‫‪)  : . :‬טורים ‪)  ,(34–1‬טורים ‪)  ,(24–1‬טורים ‪)  ,(42–39‬טורים ‪–37 ,24–1‬הסוף(‪)  ,‬טורים ‪)  ,(43–31‬טורים ‪,(28–17‬‬
‫‪) ‬טורים ‪–26‬הסוף(‪.‬‬

‫אמת ‪  [  ‬תשכח ‪ ‬ישכ]י[חה ‪ [  ‬ואין ‪ [  ‬ותיקיך ‪‬וותיקי בכה"י ‪  [ ‬ישובון ‪)  [  ‬הנה( ]המה[ ‪‬‬
‫המה ‪ [  ‬יאזין וימריחך ‪] ‬י[אזין ו]י[רויחך ‪ [  ‬כנם ואנכי ‪  [  ‬בכף צר ‪  [ ‬למדש ‪‬‬

‫‪‬הדובר במחרוזת הראשונה הוא הפייטן הפונה בסוף לאל‪' ,‬פודה' ומבקש שלא ישכח את עמו‪ ,‬והפיוט כולו כתוב כדו־שיח‬
‫בין האל ועמו‪ .‬על פי הו' ז‪ ,‬יא‪ .‬על פי יח' מד‪ ,‬ז‪ .‬צעקה וגעתה בקול‪ .‬‬
‫על פי יש' סה‪ ,‬יד‪ .‬כאן פותח האל בדברי תשובה לרעיתו‪ ,‬ישראל‪ .‬השוו דב' לב‪ ,‬לט‪ .‬ישראל שבתור‬
‫עונש פוזרה בארצות‪ .‬על פי מש' ג‪ ,‬ו‪ .‬השוו שמ"ב כב‪ ,‬ג‪ .‬אשמע דיבורך ואביא לך תרופה‪.‬‬

‫‪‬למאוס ולדוש‪ .‬ולשון מדש נגזרה גזירה שמנית על דרך הסגוליים מן מדושה )יש' כא‪ ,‬י(‪.‬‬

‫‪682‬‬