Page 167 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי

‫השתקת 'הצעירים'‬

‫וייחס את אי‪-‬הגשמתה לפועלים דווקא ולא למנגנון ההסתדרות‪57.‬‬
‫ההנמקה העיקרית שהציג הלפרן לצורך בדמוקרטיזציה הייתה שפתיחת‬
‫הפוליטיקה לציבור היא פעולה חיונית לקליטת העלייה‪ .‬כמו שראינו‪ ,‬הדיון התנהל‬
‫בעיקרו מתוך ‪ ,'‰˜ÈËÈÏÂÙ'Ï '˙ÂȈÂÏÁ' ÔÈ· ‰„‚‰‬מתוך הנחה שהשתקעות‬
‫בפוליטיקה היא גילוי של קרייריזם ורפיון הרוח החלוצית‪ .‬הלפרן לא הלך בדרך זו‪,‬‬
‫וראוי לעיין בדבריו רבי המשקל‪ .‬הוא הסכים עם קביעת בן‪-‬גוריון כי עולי תימן‪,‬‬
‫טורקיה ובולגריה הם החלוצים בשנות המדינה‪ ,‬המעדיפים את טובת הכלל על‬
‫תועלתם הפרטית‪ 58,‬אך אמר כי רוחם החלוצית לא קובעת את האווירה בארץ‪ .‬היא‬
‫כן הייתה משפיעה 'לו קמו בקרב העולים החדשים אנשים ציבוריים שהיו יכולים‬
‫לשבת יחד אתנו במוסדות המבצעים או במקומנו'‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬לו נכללו פוליטיקאים‪-‬‬
‫עולים במבנה דמוקרטי של המוסדות‪ ,‬היה מופעל לחץ נגדי של נציגי עולים למול‬
‫הלחץ ה'אנטי‪-‬חלוצי' להעלות את השכר של העובדים הוותיקים המיומנים‪ .‬אין ייצוג‬
‫פוליטי ל'בלתי‪-‬מסודרים' למול 'המסודרים'‪ ,‬קבע הלפרן בניסוח מחודד‪ ,‬וחדר בכך‬
‫לסוגיה חשובה‪ .‬הוא עורר את השאלה 'מי הם בעלי המדינה הזאת?'‪ ,‬האם גם‬
‫העולים שותפים ממשיים לבעלות? 'העולים החדשים ]‪ [...‬אינם נמצאים במוסדות‬

‫המבצעים שלנו‪ [...] .‬האם אנו עושים די כדי שהם יהיו בהם?'‪.‬‬
‫אם כן מגמת דבריו של הלפרן הייתה פוליטית מובהקת‪ .‬הוא כיוון את הצעותיו‬
‫לתחום של המיסוד הפוליטי‪ .‬המשימה היא 'להעלות במהרה ]‪ [...‬עולים מתימן‪,‬‬
‫ממרוקו‪ ,‬שיהיו שותפים לבעלות על המדינה‪ [...] ,‬על חיינו הציבוריים‪ .‬אינני‬
‫מתאר ]לעצמי[ שדבר זה ייעשה בלי כלים ממלכתיים‪ ,‬בלי היכולת העצומה הגנוזה‬
‫במדינה בימינו‪ .‬לכך דרושים כלים חדשים‪ ,‬דרכים חדשות‪ ,‬אולי הווי חיים‬
‫חדש‪] ‰È„Ó Ì¢· Ôȇ˘ ˘„Á ‰˘Ó ,‬ההדגשה שלי‪ ,‬א"ב['‪ .‬הדברים המודגשים‬
‫ממחישים את הרדיקליות ואת החדשנות הפוליטית של הדברים‪ ,‬לפחות כהרגשת‬

‫אומרם‪59.‬‬
‫הדברים הבשלים יותר של רייזנר והלפרן ממחישים עובדה חשובה‪ :‬אמנם היה צד‬
‫דורי לסכסוך בין ארן ל'צעירי מפא"י' )ועוד נשוב לכך(‪ ,‬אבל הוא לא היה סכסוך‬
‫דורי בעיקרו‪ .‬רייזנר והלפרן ה'ותיקים' הגיעו למסקנות דומות לאלו של 'הצעירים' על‬
‫מבנה המפלגה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הלפרן אף היה בהמשך דמות מרכזית בחוג 'המעורר'‪,‬‬

‫הח' לוביאניקר'‪ ,‬הוגשה למועצת 'סולל בונה' ב‪ ,1948-1947-‬מצוטט מתוך לבון‪ ,‬חברת עבודה‪,‬‬ ‫‪57‬‬
‫עמ' ‪.344-343‬‬ ‫‪58‬‬

‫הוועידה השביעית של המפלגה‪ ,‬ישיבה ו‪ 17.8.1950 ,‬אחר הצהריים‪ ,‬אמ"ע‪.2-21-1950-30 ,‬‬ ‫‪59‬‬

‫ייתכן כי שניהם החזיקו בדעה שגם החלוציות של ימי היישוב וגם החלוציות בראשית המדינה‬

‫לא היו רק גילויים של הקרבה וקולקטיביזם‪ ,‬אלא במידה רבה היו פועל יוצא של מכורח‬

‫ומאילוץ‪.‬‬
‫הוועידה השביעית של המפלגה‪ ,‬ישיבה ז‪ 17.8.1950 ,‬בערב‪ ,‬אמ"ע‪.2-21-1950-30 ,‬‬

‫]‪[159‬‬