Page 167 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 167
השתקת 'הצעירים'
וייחס את אי-הגשמתה לפועלים דווקא ולא למנגנון ההסתדרות57.
ההנמקה העיקרית שהציג הלפרן לצורך בדמוקרטיזציה הייתה שפתיחת
הפוליטיקה לציבור היא פעולה חיונית לקליטת העלייה .כמו שראינו ,הדיון התנהל
בעיקרו מתוך ,'‰˜ÈËÈÏÂÙ'Ï '˙ÂȈÂÏÁ' ÔÈ· ‰„‚‰מתוך הנחה שהשתקעות
בפוליטיקה היא גילוי של קרייריזם ורפיון הרוח החלוצית .הלפרן לא הלך בדרך זו,
וראוי לעיין בדבריו רבי המשקל .הוא הסכים עם קביעת בן-גוריון כי עולי תימן,
טורקיה ובולגריה הם החלוצים בשנות המדינה ,המעדיפים את טובת הכלל על
תועלתם הפרטית 58,אך אמר כי רוחם החלוצית לא קובעת את האווירה בארץ .היא
כן הייתה משפיעה 'לו קמו בקרב העולים החדשים אנשים ציבוריים שהיו יכולים
לשבת יחד אתנו במוסדות המבצעים או במקומנו' .כך ,למשל ,לו נכללו פוליטיקאים-
עולים במבנה דמוקרטי של המוסדות ,היה מופעל לחץ נגדי של נציגי עולים למול
הלחץ ה'אנטי-חלוצי' להעלות את השכר של העובדים הוותיקים המיומנים .אין ייצוג
פוליטי ל'בלתי-מסודרים' למול 'המסודרים' ,קבע הלפרן בניסוח מחודד ,וחדר בכך
לסוגיה חשובה .הוא עורר את השאלה 'מי הם בעלי המדינה הזאת?' ,האם גם
העולים שותפים ממשיים לבעלות? 'העולים החדשים ] [...אינם נמצאים במוסדות
המבצעים שלנו [...] .האם אנו עושים די כדי שהם יהיו בהם?'.
אם כן מגמת דבריו של הלפרן הייתה פוליטית מובהקת .הוא כיוון את הצעותיו
לתחום של המיסוד הפוליטי .המשימה היא 'להעלות במהרה ] [...עולים מתימן,
ממרוקו ,שיהיו שותפים לבעלות על המדינה [...] ,על חיינו הציבוריים .אינני
מתאר ]לעצמי[ שדבר זה ייעשה בלי כלים ממלכתיים ,בלי היכולת העצומה הגנוזה
במדינה בימינו .לכך דרושים כלים חדשים ,דרכים חדשות ,אולי הווי חיים
חדש] ‰È„Ó Ì¢· Ôȇ˘ ˘„Á ‰˘Ó ,ההדגשה שלי ,א"ב[' .הדברים המודגשים
ממחישים את הרדיקליות ואת החדשנות הפוליטית של הדברים ,לפחות כהרגשת
אומרם59.
הדברים הבשלים יותר של רייזנר והלפרן ממחישים עובדה חשובה :אמנם היה צד
דורי לסכסוך בין ארן ל'צעירי מפא"י' )ועוד נשוב לכך( ,אבל הוא לא היה סכסוך
דורי בעיקרו .רייזנר והלפרן ה'ותיקים' הגיעו למסקנות דומות לאלו של 'הצעירים' על
מבנה המפלגה .יתר על כן ,הלפרן אף היה בהמשך דמות מרכזית בחוג 'המעורר',
הח' לוביאניקר' ,הוגשה למועצת 'סולל בונה' ב ,1948-1947-מצוטט מתוך לבון ,חברת עבודה, 57
עמ' .344-343 58
הוועידה השביעית של המפלגה ,ישיבה ו 17.8.1950 ,אחר הצהריים ,אמ"ע.2-21-1950-30 , 59
ייתכן כי שניהם החזיקו בדעה שגם החלוציות של ימי היישוב וגם החלוציות בראשית המדינה
לא היו רק גילויים של הקרבה וקולקטיביזם ,אלא במידה רבה היו פועל יוצא של מכורח
ומאילוץ.
הוועידה השביעית של המפלגה ,ישיבה ז 17.8.1950 ,בערב ,אמ"ע.2-21-1950-30 ,
][159