Page 360 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 360

‫פרק ז‬

‫השבירה דאז‪ .‬הוא עמד לפרסם באותם ימים כתב האשמה חריף ונוקב על הקומוניזם‬
                                            ‫תחת הכותרת 'ישראל והקומוניזם'‪41.‬‬

‫אבל חששו של הלפרן נסמך על ניתוח מקומי בעיקר‪ :‬על הפער הכלכלי המבני‬
‫והחמור שהוא זיהה בין הקולטים לנקלטים ועל אי‪-‬התנסותם של 'יוצאי הגלויות של‬
‫אסיה ואפריקה וכן חלק מיוצאי אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה' במשטר‬
‫ובסדר חיים דמוקרטיים‪ .‬רק בישראל הם התנסו בו לראשונה‪ ,‬אבל מן ההכרח שהם‬
‫יהיו אדישים כלפי ערכיו‪ ,‬שכן 'אין הם רואים את התועלת שאפשר להפיק מן הזכויות‬
‫והחירויות הדימוקרטיות' לשם הקלת מצוקותיהם ולמילוי צורכיהם החיוניים‪.‬‬
‫והלפרן מניח את האצבע על המקור לכך בעיניו‪ :‬המשטר הדמוקרטי המובהק של‬
‫ישראל אינו מפקיד בידיהם שותפות ב'בעלות‪-‬של‪-‬ממש על המדינה והתנועה'‪ ,‬אינו‬
‫מאפשר להם להיות 'אדונים לגורלם' – וראוי לשים לב לכך שהלפרן מדבר על‬
‫בעלות או שותפות בבעלות של העולים גם על תנועת העבודה ונכסיה הציבוריים ולא‬
‫רק על המדינה‪ .‬אין ספק שגישתו כאן התנגשה עם מגמת הוותיקים האשכנזים‬
‫להתגונן מפני 'פלישת העולים' באמצעות ביצור שליטתם בארגוניהם הפוליטיים;‬

                                      ‫ומפא"י‪ ,‬כמובן‪ ,‬לא הייתה האחרונה שבהם‪.‬‬
‫הבעיה מחריפה כאשר העולים באים 'מארצות נחשלות ועניות ביותר' )ברור‬
‫שכוונת הלפרן כאן לארצות אסיה ואפריקה(‪ ,‬מפני שהם חסרי אונים במיוחד‪ .‬כדי‬
‫להפחית ואף לחסל את הפרשי הכישורים המקצועיים והפוליטיים‪ ,‬הכרחית התערבות‬
‫של המדינה; על המדינה להפלות אותם לטובה לשם יצירת שוויון חברתי בינם לבין‬

                                       ‫הקולטים והעולים מארצות מפותחות יותר‪.‬‬
‫עם זאת המחבר יודע כי אמנם המדינה היא 'מכשיר כביר לפתרון בעיות חברתיות'‪,‬‬
‫אבל 'היא גם מכשיר של שלטון אדם באדם‪ ,‬והיא עלולה ליהפך אמצעי בידי חזקים‬
‫לשלוט בחלשים ולנצל אותם'‪ .‬תימוכין לחששותיו הוא הביא מ'משבריה וכשלונותיה‬
‫של התנועה הסוציאליסטית בדורנו'‪ :‬מקורם בכך שעם עלייתה לשלטון בארצות‬
‫שונות 'השתלטו לעתים עליה ועל המדינה קבוצות פועלים תקיפות שדאגו לחיזוק‬
‫זכויות היתר שלהן ולאו דווקא להעלאתם של המוני העם'‪ ,‬ובכך דחפו את הפועלים‬
‫העניים יותר לזרועות הפשיזם והקומוניזם‪ .‬טענה זו של הלפרן הייתה אחד המקורות‬
‫החשובים להסתייגות ששררה בתנועת העבודה הציונית מדרכה החברתית של‬
‫הסוציאל‪-‬דמוקרטיה האירופית‪ .‬הסתייגו ממנה גם בן‪-‬גוריון וכצנלסון וחוגים אנטי‪-‬‬

                              ‫קומוניסטיים מובהקים אחרים בציונות השמאלית‪42.‬‬

                                ‫הלפרן‪ ,‬ישראל והקומוניזם‪ .‬ראו עוד הנ"ל‪ ,‬המהפכה היהודית‪.‬‬  ‫‪41‬‬
‫ראו דוגמה אופיינית בדברים שפרסם בן‪-‬גוריון בפברואר ‪' :1949‬אנחנו לא ירשנו את דרכנו לא‬     ‫‪42‬‬
‫מהסוציאל‪-‬דמוקרטיה הגרמנית‪ ,‬בשעה שזו עדיין היתה מולכת בכיפה בכל העולם‪ ,‬לפני מלחמת‬

‫העולם הראשונה‪ ,‬ומוריה היו נחשבים לפוסקים האחרונים בהילכות הסוציאליזם‪ ,‬לא העתקנו‬

‫]‪[352‬‬
   355   356   357   358   359   360   361   362   363   364   365